״החלק הכי עצוב הוא שכבר התרגלתי, למדתי לחיות בתנאים האלו, אני לא יושבת בכיסא קשורה כל היום רק כאשר אני נענשת, אבל המקום הזה היה יכול להיות גרוע יותר. הוא עדיין אוהב אותי, אך האהבה שלי אליו נגמרה כבר לפני 387 ימים וממשיכה לספור...״ כך לפחות חשבה אמה ג׳ונסון. נ.ב הסיפור בנוי בצורה כזאת שפרק אחד קורה בזמן שהיא חטופה והפרק אחריי הוא בזמן שלפני החטיפה. כך בנוי על הסיפור כולו.All Rights Reserved