בכל תיכון יש בריונים, בנות מקובלות, חנונים, ספורטאים, ויש את אלה בלי המסגרת הזאת, אלה שפשוט מחכים לעבור את הדבר הזה שנקרא תיכון. אני שייכת לאנשים האלו.
בתיכון "איקמרה" זה בדיוק ככה.
רק שאצלנו הבריונים לא בדיוק בריונים, הם יותר מקובלים עשירים. מה שהופך אותם לבריונים זה העובדה שאם תתעסק איתם אז תהיה מסומן אצלם.
וברגע שאתה מסומן חובה על כולם להיות נגדך...
לכן החוק הראשון בלעבור את התיכון חי הוא לא להתקרב אליהם. להתרחק מהם.
אני הצלחתי במשימה הזאת, שמרתי על החוק ונשארה לי עוד שנה אחת בודדה לסיים את התיכון. אבל דווקא בשנה הזאת משהו גרם לכך שאני אתקל בהם.
ומהיום שבו נתקלתי בהם ידעתי, החיים שלי הולכים להשתנות.
אז ברוכים הבאים לתיכון "איקמרה".
ברוכים הבאים לחיי...
מפעם לפעם, נועם מרגיש כמו ילד קטן.
הוא לא יודע למה ואיך ומה, הוא רק יודע שאין לו אף אחד בעולם חוץ ממיפי, הבובה הוורודה שלו.
טוב... לפחות עד שהוא צריך לעשות עבו דה באומנות עם דין, ילד בכיתה שלו.