Rivals - Harry styles fanfiction
  • Reads 65
  • Votes 3
  • Parts 1
  • Reads 65
  • Votes 3
  • Parts 1
Ongoing, First published Jul 04, 2015
הארי סטיילס הוא בחור רגיל בן 19, שאימו שולחת אותו לבית ספר למוזיקה כדי לממש את חלומו. אבל בדרך הוא פוגש מישהי קרה, לא אכפתית וגסת רוח שגורמת לו להתאהב בה.

*אזהרות
-תכנים מיניים
All Rights Reserved
Table of contents
Sign up to add Rivals - Harry styles fanfiction to your library and receive updates
or
#134harry
Content Guidelines
You may also like
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם by LilyBilliePotter123
63 parts Complete
"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב השולחן. הוא רכן מעל דראקו, יד אחת על כיסאו והשנייה על השולחן. פניהם היו במרחק סנטימטר בלבד, כל כך קרובים שדראקו יכל לראות כתמי חום בעיני האזמרגד שלו. "אני לא רואה שום אומץ." התגרה דראקו. ואז הארי נישק אותו. ידיו של הארי נפלו על כתפיו כל כך מהר שדראקו התנדנד על מושבו. דראקו הושיט את ידו ותפס את החולצה של הארי בניסיון לשמור על שיווי המשקל שלו, מה שהביא לכך ששני הבנים נפלו על הקרקע כשהארי על העליונה. לחייו של הארי היו אדומות ממבוכה כשניסה לקום. אבל כל מה שיכל לעשות זה לברך את בירכו של דראקו. דראקו הניח את ידיו על מותניו של הארי. "תפסיק. תן לי." בתנועה זורמת אחת, דרארו סובב אותם, ככה שהוא כרע ברך מול הארי. "ולצורך התייחסות עתידית," דראקו חייך. "אני תמיד בטופ."
You may also like
Slide 1 of 10
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם cover
Dear god - Larry Stylinson cover
הנסיכה נגד היורש cover
החצוי האבוד cover
Brandy | Calum cover
Black blood - Larry Stylinson  cover
Tea & Cookie (.sweet & cute ver) | Vkook cover
Larry Stylinson - Little diary cover
My Angel (4)- לא תשברו אותי  cover
Larry Stylinson - I'm drowning 1 cover

מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם

63 parts Complete

"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב השולחן. הוא רכן מעל דראקו, יד אחת על כיסאו והשנייה על השולחן. פניהם היו במרחק סנטימטר בלבד, כל כך קרובים שדראקו יכל לראות כתמי חום בעיני האזמרגד שלו. "אני לא רואה שום אומץ." התגרה דראקו. ואז הארי נישק אותו. ידיו של הארי נפלו על כתפיו כל כך מהר שדראקו התנדנד על מושבו. דראקו הושיט את ידו ותפס את החולצה של הארי בניסיון לשמור על שיווי המשקל שלו, מה שהביא לכך ששני הבנים נפלו על הקרקע כשהארי על העליונה. לחייו של הארי היו אדומות ממבוכה כשניסה לקום. אבל כל מה שיכל לעשות זה לברך את בירכו של דראקו. דראקו הניח את ידיו על מותניו של הארי. "תפסיק. תן לי." בתנועה זורמת אחת, דרארו סובב אותם, ככה שהוא כרע ברך מול הארי. "ולצורך התייחסות עתידית," דראקו חייך. "אני תמיד בטופ."