Undercover

Undercover

  • WpView
    Reads 22,232
  • WpVote
    Votes 1,662
  • WpPart
    Parts 32
WpMetadataReadComplete Tue, Feb 9, 2016
הארי סטיילס הוא עיתונאי בן עשרים ושלוש שמתבקש לחזור חמש שנים אחורה, לשנה האחרונה שלו בתיכון אבל עם שינוי קל. הוא לא חוזר לתיכון כהארי אלא כמרסל, דמות מזויפת, בדיונית שהומצאה על ידי צוות העיתונאים במסגרת הכתבה שעליו להגיש. הארי או אולי מרסל, צריך להתחבר לאנשים, לחדור לכל השכבות, לבחון מקרוב את כל החוקים שעל פיהם מתנהל בין הספר, ולבחון את ההפרדה בין המקובלים לחנונים. הוא לא דאג לגבי התלמידים שיגלו את הזהות האמיתית שלו , ברגע שהכתבה תיגמר והוא ייאלץ לחזור לחייו הרגילים והמושלמים. הוא לא דאג לגבי זה בכלל. הראש שלו היה שקט מדאגות כאלה או אחרות, עד שהיא נכנסה לתמונה. "אני לא מאמינה שאני זוכה לראות את הארי סטיילס מתאהב. אני חושבת שהכותרת של הכתבה צריכה להיות עלייך. אתה האייטם האמיתי." ״תשתקי.״
All Rights Reserved
Join the largest storytelling communityGet personalized story recommendations, save your favourites to your library, and comment and vote to grow your community.
Illustration

You may also like

  • //+18 His bad boy - //BXB//
  • חובה לרמוז
  • אהבה מומרת לשנאה
  • roommate rule #1: Don't talk
  • שקרים על המגרש
  • הכאב שבשקט🩷
  •  Formula One
  • פרסי ג'קסון בערים האבודות (הושלם)
  • להגן על מי שאני שונא
  • This filling

*הוא המשרת שלו* *אין לו ברירה* *יחסי מרות* ''יותר מהר, נסיכה.'' הוא אומר לפתע בהתגרות, ''אני רעב.'' אני מהדק שפתיים ומכריח את עצמי לא להגיב. כל תגובה מציידי רק תדרבן אותו להמשיך להציק לי. אני מוזג לצלחת מן האוכל, ומתקרב אליו. מגיש לו את הצלחת. ג'ייסון יושב על הספה ורגליו על השולחן הקטן שבמרכז הסלון, זווית פיו עולה למעלה בחצי חיוך, והוא אומר, ''לא. לא ככה,'' הוא טופח על ברכיו, ''שב כאן ותאכיל אותי.'' הוא היה אמור להיות הסיוט שלי, הוא הפך להיות האובססיה שלי. ג'ייסון לא ביקש, הוא לקח בכוח. פקודות. מטלות. ניקיונות. הוא הפך אותי להיות המשרת שלו. להיכנע לו היה אמור להכאיב, אז למה כל מגע שלו מרגיש כמו חמצן? עכשיו אני מבין, הילד הרע של התיכון, הוא הילד הרע שלי. 🎨Gefen

More details
WpActionLinkContent Guidelines