כל מה שאמיליה מונטגמרי
ציפתה לו בשנת הלימודים האחרונה שלה היה ללמוד קשה,להנות עם חברותייה,לנצל את השנה האחרונה,ולסיים את הלימודים בהצטיינות.
ציפיותיה של אמילי משתנות בעקבות התדרדרות חמורה במצבה של סבתה,
ומשפחתה נאלצת לעזוב את ביתם רווי הזכרונות בצרפת ולעבור לתל אביב,ישראל,שם יוכלו לטפל בה.
למרות כל חששותייה, אמילי מסתדרת טוב מאוד בישראל, וכבר לקראת סוף תקופת החגים ההתחלתית, היא משיגה לעצמה חבר מקסים(וחתיך, ניתן לציין),
שני חבריי אמת מדהימים, מאי ויהונתן, אשר הופכים להיות חלק בלתי נפרד מחייה, ו.. טוב, את תמיר מיכאלי, שבניגוד לשאר, הוא לא בדיוק חבר, והוא גם לא בדיוק מקסים.
ובדיוק כאשר אמילי חושבת שהכל מתחיל להסתדר סוף סוף בחייה, ושהיא תהיה נערה רגילה מן המניין- הכל משתנה.
דמויות חשובות בחייה של אמילי צצות וחוזרות מן העבר,
כל הקרובים אלייה מתחילים להתרחק מבלי סיבה מוצדקת, והכי חשוב, היא מוצאת אדם שרוע על המדרכה של הרחוב שלה, דקור וגוסס.
אז מה יקרה כאשר עברה המטלטל של אמילי יקום לתחייה?
לאן מובילים כל המקרים החשודים בחייה?
מי יהיה שם בשבילה?
והכי חשוב, על מי אמילי באמת יכולה לסמוך?
°°°°°
" The truth is you don't know what is going to happen tomorrow. Life is a crazy ride, and nothing is guaranteed."
°°°
קרדיט ל @Topy_writer על הכריכה!
הספר הראשון בסדרת הלהבות
כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים.
תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית.
אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך.
לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה.
אבל זה הגיע.
בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית.
לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע.
העולם שנולדתי אליו.
(ספר ראשון בסדרת הלהבות)
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**