Cry and cry again
- LECTURES 12,364
- Votes 868
- Chapitres 26
יסמין, ילדה מקובלת ואהובה על כולם. כובשת עם הפשטות והחיוך המהפנט שלה
נופלת לבור ללא לתחתית שנקרא בריונות.
אבל היא לא ידעה שהחברה הכי טובה שלה היא זאת שחפרה את הבור הזה מסביבה כל הזמן הזה...
-
אזהרות:
-אובדנות
-פגיעה עצמית
הקריאה היא באחריות הקורא בלבד
כל הזכויות שמורות לי, אין להעתיק או לקחת
אשמח לשמוע את דעתכם
Tous Droits Réservés
Rejoignez la plus grande communauté de conteursObtiens des recommandations personnalisées d'histoires, enregistre tes préférées dans ta bibliothèque, commente et vote pour développer ta communauté.
Vous aimerez aussi
הסיפור שלי
בסיפור שלי יש המון דברים. כאב, בגידה, אהבה אבל בעיקר כאב. והמון ממנו. כל כך כואב לי. החיים שלי הסתובבו להם רק בגלל דבר אחד. ומסתבר שהכל היה שקר. החיים שלי נהרסו רק בגלל השקר הזה. אף אחד לא האמין לי. אף אחד. פשוט נטשו אותי, זרקו אותי כמו שזורקים זבל. ועכשיו אני פשוט צריך להיתקע עם האנשים האלה, האנשים שעזבו אותי. אבל אני שמח. אני שמח שאני לא זוכר אותו. לא מגיע לו שאזכור, לא אחרי שלא האמין בי. הוא היה צריך, לפחות הוא. או לשאול אותי, לברר... אבל לא. עכשיו הוא מתחרט. אבל עכשיו זה מאוחר מידי. הסיפור שאני הולך לספר לכם הוא לא סיפור פשוט הוא כואב. אז אני מזהיר כבר מעכשיו. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**Terminé
Forbidden Relationship
למורה הצעיר והחתיך של הולי יש עבר אפל, ועתיד מסוכן. היא מהר מאוד מוצאת את עצמה בתוך הסיפור ונכנסת לבלגן. מי ידע שהעובדה שהמורה שלנו היה פעם בכנופיה יעשה כל כך הרבה בלגן? כשהולי ומר. הייווד התקרבו, להולי היו עוד ועוד שאלות על העבר שלו, ולאט לאט הולי נהייתה יותר בסכנה. מה מר. הייווד לא מספר להולי? ולמה זה כל כך נורא? אבל יותר חשוב... אם היא מתאהבת בו, המערכת יחסים שלהם יכולה לשרוד? אחרי הכל.... זאת תהיה מערכת יחסים אסורה.Terminé
אני בוחר בך
מבטי נתקל במייקל, הוא צוחק יחד עם חבריו. הבוקר הוא לא היה כזה עליז כמו עכשיו. ״חמור..״ סיננתי. ״מה ?״ קלואי הביטה בי בשאלה. ״הוא מדבר לעצמו לפעמים״ דילן אמר לה מנפנף במזלג שלו מתעלם ממני. ״כן יש לו את זה הרבה..״ קווין הוסיף. ״אין לי מושג מי החמור כאן״ אמרה ומניחה את ידה על כתפי. מבטי עדיין על מייקל, מבטנו הצטלב הוא הביט בי חזרה לא מסיר את מבטו בדיוק כמוני. ואני לא אכנה קודם! ״אבל אני מניחה שזה בטח מייקל״ קלואי המשיכה ומשכה את תשומת ליבי. הבטתי בה במהירות. ״איך את יודעת ?״ שאלתי. ״שניכם עושים מלחמת נעיצת מבטים לא ?״ חייכה. כריס ומייקל שונאים אחד את השני. מה הסיבה לבגידה של מייקל בכריס ? יש סיבה שככה שבר את החברות בינהם ? והאם היא תשנה הכל ? תהפוך את כל מה שכריס האמין בו ? האם הוא יחשוב אחרת על מייקל אחרי שידע ? האם השנאה שלו תהפוך לאהבה ? מוזמנים לקרוא כדי לגלות ... **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**Terminé
THE LOVE I NEVER FORGET
ריף מלכה: נולדתי בארץ ישראל ואני לא מהטיפוסים שנמסים מסיפורי אהבה ורומנטיקה. יש לי עקרונות, חומות, ואני לא נותנת לאף אחד להתקרב יותר מדי. אבל באותו יום כשהוא הופיע מחדש בחיים שלי משהו נסדק. הלב שלי עומד להיבחן, ואני לא מתכוונת להיכנע בקלות. לביא רייס: תמיד ידעתי שהיא שלי. עוד מהפעם הראשונה שר איתי אותה. אבל היא נעלמה - בלי מילה, בלי הסבר והשאירה אצלי חור שאף אחת אחרת לא הצליחה למלא. כשהתחלתי לחפש אותה, מצאתי רק רסיסים... ורודפת מטרידה שלא נתנה לי אוויר. מאז התרחקתי מכולן. עד שהיא חזרה. אותה אחת שהפכה לי את העולם - ועומדת להפוך אותו שוב.Terminé
השילוב המושלם
*"השילוב המושלם" זו הגרסה הישנה והלא משוכתבת של החלק הראשון בספר שלי "סיבוב שני", והיא נכתבה ב2013. אני משאירה את זה באתר כי אני יודעת כמה אוהבים את הגרסה הזו והתאהבו בה לראשונה, אבל בשביל לא לבלבל את עצמכם תפרידו בין הסיפור הזה לחלק הראשון בספר החדש (למרות שרוב הקטעים הם דומים ורק משוכתבים). לאב יו* "אתה מתנהג כאילו אתה שונא את העולם ואת האנשים שבו, אבל ברגע שהיא מרימה את ראשה ומביטה בך; המבט התמים, הרך והדואג הזה שבחיים לא דמיינת על כך שמישהו יביט בך ככה, פתאום כל מה שניסית להסגיר מאנשים, כל החומות שבנית סביבך, הכול מתמוטט בבת אחד. אתה יודע שכל ההתנהגות שלך היא בולשיט אחד גדול, כי עובדה, יש דבר אחד בעולם שאתה בחיים לא תוכל לשנוא.. אותה." בל לוקסלי היא נערה בת 18 שמגיעה לקולג' קמפורד יחד עם חברתה הטובה אבריל, איתה היא תכננה לחלוק את החדר ולהתחיל את השנה הראשונה והמשוגעת שלהן. אך.. כאשר מגיעה אל המקום, מגלה שהשותף לחדר שלה הוא בכלל בחור. והלב שלה צונח לרצפה. הבחור הוא ריידר הונק, ההיפך הגמור ממנה. היא מסודרת ומאורגנת - הוא מבולגן. היא ניהנת לשוחח - הוא מעדיף לשתוק. היא לומדת - הוא מבריז. בין כל התככים והוויכוחים - הם מתקרבים יותר ויותר ולומדים להכיר אחד את השנייה - ונוצר ביניהם קשר מדהים. קשר כל כך חזק שלא משנTerminé
כמו אחות קטנה
תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבד רך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••Terminé
אהבה ישנה
הוא היה בשבילה הכל והיא הייתה בשבילו הכל אך הוא עזב אותה והיא נשארה לבד , היא ושני תינוקות בבטנה. "אתה עזבת אותי בלי שום דבר להיאחז בו!״ אמרתי בכאב ודחפתי את כתפיו , למרות שזה לא הזיז לו. "עזבתי פעם אחת , אני לא מתכוון לעזוב שוב" סינן מפיו ותפס את ידי בחוזקה.
my brother best friend
הוא התכופף להסיר לי את המסכה והסטתי את הראש הצידה "בבקשה לא" "למה לא?" חייכתי "אני רוצה להישאר בסוד" מלמלתי והוא הביט בי כסקרן אבל חיוך עדין עשה את דרכו על פניו "הסוד הקטן שלי?" צחקתי "לא זכור לי שאני שלך" "את יכולה להיות" הבטתי בעיניים כחולות מרתקות וחייכתי חיוך ביישן ולפני שהספקתי לשנות את דעתי עמדתי על קצות האצבעות והצמדתי את השפתיים שלי לשלו. נפרדנו ופעם נוספת הוא הושיט את ידו מנסה להוריד את המסכה ואני אחזתי בידו "פעם שנייה פסילה" מלמלתי לוקחת צעד אחורה ובורחת שומעת אותו קורא לי ולא הסתובבתי אחורה. אני ידעתי מי הוא אבל הוא לא ואם הוא ידע את הסוד שלי הוא יברח לכיוון השני, אם הוא ידע שאני אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלו.Terminé
בסיפור שלי יש המון דברים. כאב, בגידה, אהבה אבל בעיקר כאב. והמון ממנו. כל כך כואב לי. החיים שלי הסתובבו להם רק בגלל דבר אחד. ומסתבר שהכל היה שקר. החיים שלי נהרסו רק בגלל השקר הזה. אף אחד לא האמין לי. אף אחד. פשוט נטשו אותי, זרקו אותי כמו שזורקים זבל. ועכשיו אני פשוט צריך להיתקע עם האנשים האלה, האנשים שעזבו אות י. אבל אני שמח. אני שמח שאני לא זוכר אותו. לא מגיע לו שאזכור, לא אחרי שלא האמין בי. הוא היה צריך, לפחות הוא. או לשאול אותי, לברר... אבל לא. עכשיו הוא מתחרט. אבל עכשיו זה מאוחר מידי. הסיפור שאני הולך לספר לכם הוא לא סיפור פשוט הוא כואב. אז אני מזהיר כבר מעכשיו. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
Plus d’InfosDirectives du Contenu