הים השבור

היינו יושבים שעות על חוף הים. בשעות הערב, כשהייתי חוזר מוטש מהעבודה, עיגולים שחורים מתחת לעניים,בגדים מקומטים,שיער פרוע . כבר הפסקתי להביט במראה, אפילו לפעמים.
היינו יושבים שעות על חוף הים. הגלים סחפו איתם הכל, והביאו התחדשות, ושוב סחפו הכל. השקט אמר הכל ולא אמר כלום בו זמנית.
הים הוא המקום הטוב ביותר לחשוב על העתיד.
הייתי שומע את פעימות ליבך.הצלחת לשמוע אותם?
הרגשתי את הדם שלך זורם בעורקים. הרגשת אותו?
וכל מה שראיתי הלאה היו החיים שלך ששאפו לאלפי שנים של פרפקציוניסטיות. השלמות הזאת נשברה, את נשברת. הדיאטה הרגה אותך.
גלגלתי את בקבוק הבירה הריק בידי וזרקתי אותו הרחק אל הים, הבקבוק טבע איפשהו בחשכה, כנראה נשבר לרסיסים, בדיוק כמו הלב שלי.
הים שקט מידי עכשיו. הלכתי, ומחר אחזור וגם ביום שאחריו. כי כאן, זה המקום המושלם לחשוב על העתיד, המקום המושלם לשחזר אותך, לדבר איתך ועם השקט שאיננו כבר.