אני יספר את הסיפור לפי נקודות מבט,הנקודה מבט הראשונה תהיה של ליאן הילדה החדשה בתיכון הייסול באטלנטה שבג'ורג'יה.
❤❤❤❤
הקדמה
-מנקודת המבט של ליאן-7:30-
"יאלה ליאן קומי בית ספר חדש, את לא רוצה לעשות פדיחות על היום הראשון" צעקה דודה שירה מלמטה ,כן אני גרה אצל דודה שלי אחרי ניסיונות של אמא שלי לקחת אותי מאבא שלי היא לא הצליחה, אז אני גרה איתו ועם דודה שלי פה,כן כמה שזה נשמע מוזר זה ככה, אבא שלי יצא עם אמא שלי ואז נולדתי ואחרי כמה שנים הוא זרק אותה לטובת אחותה,וגם לקח את הבעלות עליי כי אמא שלי איך לא,אלכוהליסטית.
"נו את מתרגשת?" שאלה לין כשנכנסתי לחדר שלה לקחת חולצת בצפר, "אה..ככה לא ממש" מלמלתי והסתכלתי בארון שלה , "יהיה לך סבבה , זה אחלה בית ספר", "מקווה" אמרתי, "בנות קדימה 5 דקות אני זז" צעק אבא (דן), אבא של לין נפטר כשהייתה קטנה ועד שאבא שלי ואמא שלה התחתנו היא הייתה אם חד הורית וכמעט ולא הצליחה לסגור את החודש..
הלכתי לחדר שלי ,התלבשתי, שמתי כמה מחברות בתיק, בכל זאת עכשיו לא תחילת שנה.
באמת נזכרתי לעבור בית ספר.
נועה:
ההורים שלי מתו מתאונת דרכים ואני הייתי איתם על הרכב אבל שרדתי.
לפני חודש הסוכן שהיה שם ההורים שלי סימס לי ואמר לי שהחברים הכי טובים של ההורים שלי הסכימו לאמץ אותי, הם גרו בקוסטה ריקה ואני באמריקה, שני המדינות הכי שונות שיש, ישר סירבתי ללכת אבל לא הייתה לי ברירה...
לוקאס:
היו להורים שלי חברים הכי טובים שמתו בתאונת דרכים ואחרי כמה שבועות הם אומרים לי שהילדה שלהם שרדה והיא עוברת לגור איתנו..
אני חושב שהיא יכולה להסתדר והיא לא צריכה לבוא אלינו.
אני יודע מה אתם חושבים, שאני מגעיל, אבל זה באמת לא נחוץ שהיא תעבור לגור איתנו לפי דעתי...