Until we meet again ( המחשבות שלי 2)
  • Reads 530
  • Votes 56
  • Parts 5
  • Reads 530
  • Votes 56
  • Parts 5
Ongoing, First published Oct 12, 2015
אם מישהי רוצה לקרוא אותו אז שתקרא כודם את המחשבות שלי !!!! זה הספר הראשון!
All Rights Reserved
Sign up to add Until we meet again ( המחשבות שלי 2) to your library and receive updates
or
Content Guidelines
You may also like
אויבים במאפייה - קומיקס by MiraculousLadybugIsr
62 parts Ongoing
אדריאן מעולם לא הורשה ללכת לבית ספר, הוא ומרינט מעולם לא נפגשו קודם וזה בדיוק אחרי שעש-לילה הובס! הם גדולים, בקולג'. במשך השלטת הטרור של עש-לילה, מאיורה עזרה לו כמו תמיד... בכל מקרה, בקומיקס הזה מאיורה מעולם לא נראתה. אף אחד לא ידע שום דבר עליה חוץ מהעובדה שמפלצות רגש הופיעו כדי לעזור לעש-לילה. לא ידעו את השם שלה, את המין שלה (אם היא בן או בת), שום דבר. רוב אזרחי פריז לא ידעו על קיומה בכלל מאחר שהחיפושית והחתול השחור לא באמת הסבירו את הסיבה להופעה של מפלצות הרגש. אחרי הקרב הסופי לפני שנתיים, ולא ידועה הסיבה הקסומה שגרמה לכך (וזה בסדר), על היעלמותם של הקוואמים ואי פעילותם מאחר שלא היו צריכים אותם במשך הרבה זמן. דרכם של החיפושית והחתול השחור נפרדו מבלי לדעת את הזהויות אחד של השנייה וגבריאל אגרסט נשלח לכלא על מעשיו. מופלא הטווס מעולם לא נמצא ונטלי ברחה איתו מבלי לומר מילה. בלי איומים על פריז (ואי היכולת שלה לעשות משהו לגבי זה אם היו כאלה), מרינט עזבה את פריז לתקופת התמחות באופנה לניו-יורק כדי לנסות לשכוח מהכל (היא למדה בעל פה את ספר המופלאים ונכנסה לעבודה ממוקדת יותר, כדי לנסות להחזיר את הקוואמים). הקומיקס הזה קורה אחרי שהיא סיימה את תקופת ההתמחות שלה בניו-יורק וכשהיא חזרה בחזרה הביתה.
You may also like
Slide 1 of 10
גורל אכזר/Cruel fate  cover
Vkook /Divided in love cover
שומרת הערים האבודות + פרסי ג'קסון  cover
My handsome daddy cover
אויבים במאפייה - קומיקס cover
ילדת פרא cover
יצורים שמימיים cover
הערים האסורות cover
נשמות נוגעות באור 🌗 (פאנפיק על סולאנג'לו☀️🌑) cover
יורשת אבודה cover

גורל אכזר/Cruel fate

33 parts Ongoing

"זו הייתה טעות, ועל טעויות משלמים." הוא שלף סכין מנדן העור בחגורה שלו והתקדם אלי עד שעמד ממש מולי. הוא היה גבוה יותר מאבא שלו. הרמתי את מבטי לעיניו, הוא נעץ בי מבט קר ומחושב בעיניים כחולות כמו קרח. הוא הצמיד את הסכין ללחי שלי ובתנועה חלקה ומהירה חתך אותה, חתך קטן ולא עמוק אבל זה צרב. חרקתי שיניים אבל לא הראתי שום סימן לכאב. אני לא אתן לו את הסיפוק הזה. הוא היה אחד מהבחורים שאוהבים דם. שאוהבים צרחות. הוא הוריד את הסכין למטה עד שהצמיד אותו לגרון שלי. בלעתי רוק בחוזקה. זהו זה, חשבתי. הוא הולך להרוג אותי. ~~~~~~ זה הספר הראשון שאני מפרסמת בוואטפד. מקווה שתאהבו:) וקרדיט מטורף ליוצרת הכריכה Maayan_M!