The Bet-hebrew
  • Reads 684,451
  • Votes 33,872
  • Parts 64
  • Reads 684,451
  • Votes 33,872
  • Parts 64
Complete, First published Oct 13, 2015
"מייגן חכי! זה לא מה שאת חושבת!" הוא צעק ואחז בזרועיי גורם לי לעצור.

"אז מה זה היה?! סתם התערבות מטופשת זה מה שהייתי בשבילך?! אני סיפרתי לך דברים שלא סיפרתי לאיש וכל הזמן הזה זו הייתה התערבות מטופשת?!!" הוצאתי את כל  מה שעל ליבי.

"לא! את היית יותר! את כל כך הרבה-" קטעתי אותו.

"משהו מזה היה אמיתי?!" שאלתי כבר בפחות כעס והתאמצתי להסתיר את הדמעות,

"הרגשות שלי כלפייך הם אמיתיים!"

"ואני אמורה להאמין לזה?!" הוא שתק ואני ברחתי משם מניחה לדמעות לזלוג מעיניי, פעם ראשונה שאני נותנת לעצמי לבכות והכל בגלל התערבות מטופשת!


תכירו את מייגן מילר נערה רגילה לגמרי עד ששון הייל קפטן נבחרת הפוטבול והנער הכי מקובל בבית ספר מחליט לדבר איתה.


קרדיט על הכריכה ל-lili20083 המוכשרת!!!
 
הסיפור יכלול כמה נקודות מבט.
תודה גם ל-yamit460 שעוזרת לי לכתוב את הסיפור.
All Rights Reserved
Table of contents
Sign up to add The Bet-hebrew to your library and receive updates
or
#2ספרותנוער
Content Guidelines
You may also like
חוב מלוכלך  by stitch_sagit1
51 parts Complete
ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.
השקט שלנו by stitch_sagit1
24 parts Ongoing
מוקפא❄️ בסיוטים הגדולים שלו הוא רואה את המפלצת. האיש שהיה גדול וחזק ממנו פעם, ברח ולא השאיר זמן לנקמה. סבסטיאן מורעב לשנאה, לדם. רואים את זה בעיניו המתעתעות, בגופו הרצחני. הוא הפך למפלצת שבסיוטים. הוא לא דמיין את הפגישה עם האישה הזו, לא חשב על שליחת ידו המלוכלכת אל הטוהר שלה - אבל עשה את זה. יש לה כל מה שאין לו. המשפחה המרשימה שלה, כזו שהוא לא קיבל. היכולת שלה לאהוב... היא הפכה לרגש היחידי שהוא מסוגל להרגיש. אן הקטנה יודעת כמה העולם אכזר. ילדים יכולים להיות רעים, לפעמים זה לא רק בסרטים. כל חייה היא רודפת אחרי מספרים, ולא כספים. המשפחה שלה מושלמת, עם הורים דואגים. אבל היא ריקה מבפנים, ומלאה מבחוץ. היא אוכלת בלילות, אחרי ימים של שקט ותסביכים. החיוכים האוהבים שהיא מפזרת מתעתעים. היא אשלייה, והיא יודעת שאהוב ליבה תפס אותה. הכל עניין של זמן והיא ידעה שיבוא היום שבו האיש האפל בסוף ילכוד אותה בטפריו. הספר של אן וסבסטיאן הוא הספר השני בסדרת ׳המשחקים שלנו׳. מומלץ לקרוא את הספר הראשון לפני, אבל אפשר לקרוא כספר יחיד. טריגרים: • הפרעות אכילה • תיאורי אלימות קשים • ארוטיקה • נרמול אלכוהול וסגריות
You may also like
Slide 1 of 10
חוב מלוכלך  cover
MALA MÍA cover
לוכד החלומות הרעים שלי cover
Pride cover
פאקניג דין cover
Hard Hearts cover
המאפיה cover
The black wolf in the family cover
my brother best friend cover
השקט שלנו cover

חוב מלוכלך

51 parts Complete

ארוטיקה אפלה, BDSM, גבר אלפא, פנטזיה רומנטית, מיריבים לאוהבים, נישואי נוחות. ״המגע שלו כמו איום, כמו לחישה שקטה של המוות. כל נגיעה גורמת לי לרצות לברוח ליערות החשוכים. הלוואי שאוכל לברוח מהשד שלי.״ נולדתי עם חוב על הכתפיים - כס המלוכה של משפחת טרסדור. לפעמים הוא קשה מנשוא, אבל מגיל צעיר חונכתי להאמין שהוא טהור. אני אשמור את תמימותי לבעלי, למלך שלי, והוא ישמור את עצמו לכבודי. אישה שלא שומרת את עצמה תסבול, ולא תהיה דבר מלבד נערת ליווי. זונה. אף אחד לא פאקינג טרח להסביר לי שבעלי לעתיד הוא חתיכת מניאק שלא רוצה אותי, וגם לא שמר על תמימותו לליל כלולותינו. אני לא סובלת אותו, את ההבעה היהירה שלו, את הלחישות המרושעות שלו באוזני. יש לי תמיד רצון עז להכות אותו. אך למרות השנאה העזה שלי כלפיו, כמו צחוק הגורל ויריקה בפרצוף שלי - אני נמשכת לדיאבלו, השד שלי. אי אפשר להתכחש לסקס האפיל שנוכחותו משאירה אחריו, לעיניו הירוקות שמלאות זעם, לתווי פניו החדים, ולגופו המרשים עם צלקות המלחמה. כל מילה שיוצאת מפיו נשמעת מחושבת וקרירה, כזו שמעבירה רעד לכל אורך עמוד השדרה שלי. בגיל שמונה עשרה אני מאבדת את אימי במלחמה הנוראית, ונודרת את נדר הנישואים כמו כלבה טובה. אני שונאת את דיאבלו סטונהאם.