מצאתי את ייעודי
  • Reads 125
  • Votes 4
  • Parts 3
  • Reads 125
  • Votes 4
  • Parts 3
Ongoing, First published Oct 13, 2015
סיפור אהבה מרגש בין טל מוסרי לעדי ביטי הנרקם דרך אסמסים.טל ועדי הם אנונימים מבחינת עדי,אך היא לא יודעת שטל יודע מי היא והוא לא הגיע אליה דרך טעות במספר.הם נסחפים בדיבור עד השעות הקטנות של הלילה,ומתאהבים.עדי סומכת עליו ומספרת לו את כל סודותיה,עד שהכל מתנפץ.

~אנחנו חברים לנצח,שלעתיד שוב נתגנב,המציאות היא לא משחק מחשב~

כתיבה בשיתוף לקיום סטודיו וחגבית נחמקין.

ספר המשך יצא בקרוב!
All Rights Reserved
Sign up to add מצאתי את ייעודי to your library and receive updates
or
Content Guidelines
You may also like
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם by LilyBilliePotter123
63 parts Complete
"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב השולחן. הוא רכן מעל דראקו, יד אחת על כיסאו והשנייה על השולחן. פניהם היו במרחק סנטימטר בלבד, כל כך קרובים שדראקו יכל לראות כתמי חום בעיני האזמרגד שלו. "אני לא רואה שום אומץ." התגרה דראקו. ואז הארי נישק אותו. ידיו של הארי נפלו על כתפיו כל כך מהר שדראקו התנדנד על מושבו. דראקו הושיט את ידו ותפס את החולצה של הארי בניסיון לשמור על שיווי המשקל שלו, מה שהביא לכך ששני הבנים נפלו על הקרקע כשהארי על העליונה. לחייו של הארי היו אדומות ממבוכה כשניסה לקום. אבל כל מה שיכל לעשות זה לברך את בירכו של דראקו. דראקו הניח את ידיו על מותניו של הארי. "תפסיק. תן לי." בתנועה זורמת אחת, דרארו סובב אותם, ככה שהוא כרע ברך מול הארי. "ולצורך התייחסות עתידית," דראקו חייך. "אני תמיד בטופ."
You may also like
Slide 1 of 10
מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם cover
Lucifer cover
Young Blood-L.S cover
Not what you think(L.S) cover
פרסי ג'קסון בערים האבודות cover
Little Strength cover
בלאגן על מימדי cover
My Angel (4)- לא תשברו אותי  cover
A model and a fan-Larry /מתורגם cover
טוויסט של גורל cover

מלחמת שבירת הלבבות • פאנפיק דרארי מתורגם

63 parts Complete

"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים." הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים." הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני." "הוכח זאת." הארי קם והסתובב סביב השולחן. הוא רכן מעל דראקו, יד אחת על כיסאו והשנייה על השולחן. פניהם היו במרחק סנטימטר בלבד, כל כך קרובים שדראקו יכל לראות כתמי חום בעיני האזמרגד שלו. "אני לא רואה שום אומץ." התגרה דראקו. ואז הארי נישק אותו. ידיו של הארי נפלו על כתפיו כל כך מהר שדראקו התנדנד על מושבו. דראקו הושיט את ידו ותפס את החולצה של הארי בניסיון לשמור על שיווי המשקל שלו, מה שהביא לכך ששני הבנים נפלו על הקרקע כשהארי על העליונה. לחייו של הארי היו אדומות ממבוכה כשניסה לקום. אבל כל מה שיכל לעשות זה לברך את בירכו של דראקו. דראקו הניח את ידיו על מותניו של הארי. "תפסיק. תן לי." בתנועה זורמת אחת, דרארו סובב אותם, ככה שהוא כרע ברך מול הארי. "ולצורך התייחסות עתידית," דראקו חייך. "אני תמיד בטופ."