הבטתי בו, על פניו היפות והמשורטטות, על עיניו היפות והנוצצות, ועל שפתיו הבולטות המגרות והמעוצבות. לא יכלתי לעצור את זה. זה קרה בשנייה. הוא הניף את ידו וסטר ללחיי, הרגשתי את לחיי מתחילה להאדים ולהתחמם. עכשיו, עיניו כבר לא היו יפות ונוצצות, הן היו בצבע כהה שביטא עד כמה הוא שונא אותי. ועכשיו, שפתיו כבר לא היו בולטות ומגרות, הן היו מתוחות בצורה זדונית, שעיוותה את כל יופיו. הוא נהנה מזה, מלראות אותי סובלת. שמעתי את מחיאות הכפיים מסביב ואת קריאות העידוד. אף פעם לא הבנתי למה ילדים כאלו אכזריים, ולמה הם מעודדים מקרים כאלו, כאילו משהו בהם ניצת, אבל אני כנראה גם בחיים לא אדע, כי אני לא בליגה שלהם. אני לא בליגה של אף-אחד. ~~~~~~~~~~~~~ אני לירז בת 16, וזה סיפור חיי.

אריאל ג׳ורג׳, רגילה לחיות כל חייה בסביבה החריפה ביותר. פשעים, סמים, גנבות, וגם היא... היא רגילה, זאת השיגרה שלה. אבא שלה לא ידוע, ועם אמא שלה מעולם לא יצא לה לדבר שיחה רצינית שלא קשורה לסחר לכסף או לעבודת ביניים ש׳תועיל׳ למצב. כשאמא שלי נתפסת ונשלחת לכלא, אריאל נשארת ברירה, תחת חסותה- אבל מהר מאוד בית המשפט יודע שהיא צריכה לעבור לבית היתומים, למרות שכל מה שהיא רוצה הוא לחיות תחת עצמה ולא להיות תחת החסות של אף אחד בעולם הזה. אבל כשהיא עוברת לבית של הפסיכולוגית שלה באופן לא חוקי, כל המשחק משתנה.... ההיכרות עם כריס הבכור, בתאני הצעירה, בית הספר החדש, הילדים החדשים, הסביבה החדשה. ילדת חסרת הרגשות, הלשון החדה וחסרת הגבולות, אולי תלמד למצוא את הזהות שלה יום אחד, ואולי זה יהיה בעזרת מישהו מיוחד שהיה שם כל הדרך.

שני: תמיד חלמתי שתהיה לי משפחה ענפה, לחיות בארץ ישראל, להכיר כל פרט ופרט בה. ובדיוק בגלל זה עליתי לארץ, טיילתי בשבילה והערצתי אותה. בזכותה גם פגשתי את אהבת חיי, הקמתי משפחה . החיים שלי משתפרים מרגע לרגע, ולמרות הפחד ששורר כאן אני עדיין אוהבת אותה. אך כאשר קורה הנורא מכל אני כבר לא כל כך בטוחה באהבתי אלייה. מעיין: עם משפחה ענקית כמו שלי דיי קשה להרגיש חלק באמת, אבל זה מה שמיוחד אצלנו, כל אחד ואחד במשפחתנו מרגיש עטוף, שייך. ההורים והאחים, הגיסים ואפילו האחיינים חפרו לי על למצוא מישהי, אחת שאקים איתה בית, בהתחלה התייחסתי לזה בביטול אבל כאשר טיילתי בשבילייה המדהימים של הארץ, אני חושב שמצאתי את האחת. כמה שאני אוהב אותה ובגלל זה אני לא מוכן להרוס את התקופה הכי יפה שלנו ואני לא מספר לה שאני מרגיש שמשהו רע יקרה, אחרי שקרה לי הטוב מכל. בתוך תוכי אני מנסה להכחיש וכאשר קורה הנורא מכל אין לי באמת איך להועיל. #תודה לאמון הנדירה שפשוט עוזרת לי בכל רגע😍😍🐰🐰

עיניים שחורות, שפתיים מזמינות, מבט חודר, צלקת על הלחי, סקס אפיל, הליכה אדישה, קעקועים. התמכרתי, גם אחרי הידיעה שהינך פושע מסוכן, מכונת הריסה מתקתקת שכל רגע עלולה להתפוצץ לי בפנים. התמכרתי, גם אחרי הידיעה שאתה רוצח חסר רחמים.

מופע אימים, קראו לזה ככה. לא הרבה היו הולכים אבל תמיד היו אומרים את אותו הדבר, מופע אימים. לא כולם שמעו על זה או יודעים מה זה, האמת, כמעט אף אחד לא יודע מה זה. אין מצב שמישהו שלא שייך לעולם התחתון ידע על הקיום של זה. אם המשטרה תדע על זה כולם יכולים ללכת לכלא או להישלח למוסדות של עבריינים או משוגעים. נערה, בת שבע עשרה, חדשה באזור, לא ידעה או הרגישה מאוימת על ידי אותו מקום ואחרי ריב עם ההורים שלה היא יצאה מהבית, לנקות את הראש כמו שהיא אמרה להם לפני שהלכה בכעס. כשנכנסה לאזור היא שמעה את הקולות המריעים והלכה עד למקור הקולות. כשנכנסה היא עשתה את הטעות הכי גדולה בחייה.

מה קורה כשאנב'ת מגלה שיש בתוכה ישות נוספת קוסמית ושהיא בעצם לא דמות אחת אלא שתיים? ומה קורה כשמתברר הדמות היא הרמיוני?- אנבת' צריכה לנהל חיים כפולים!!. אז אנבת' היא גם הרמיוני ומסתבכת בצרות כפולות.

Nhỏ bạn An từng đọc rất nhiều tiểu thuyết có tên của cô nhưng cô chẳng để tâm nhưng vào 1 ngày cả 2 đều bị bắt đi xuyên không hoàn thành nhiệm vụ, 1 đứa thì bị bắt làm hệ thống, 1 đứa thì bị bắt hoàn thành nhiệm vụ cùng nhỏ bạn .An sau khi xuyên vào vô tình rất nhiều lần gặp Khánh Linh cũng vì thế mà 2 người trở thành bạn , có điều không hiểu sao Bảo Trâm và Khánh Linh nhìn không hoà thuận cho lắm. Kon'nichiwa tại hạ là người sáng tác ra bộ tiểu thuyết này, vì đây là lần đầu thần viết tiểu thuyết trên mạng và thần mới học cấp 2 nên sẽ có nhiều sai sót mong các vị bỏ qua và góp ý. Xin Đa tạ quý vị đã có lòng thành mà đọc truyện của thần 🫸🏻🤛🏻🙇🏻♂️

מה קורה ברגע שאנאבל, בת ה-17 דורשת להבין למה אמא שלה שומרת עליה כמו בובת זכוכית? מה קורה ברגע שאמה מספרת לה את כל סיפור החיים הקשה שעברה ? מה קורה ברגע שהכל מתבהר ? • • • ג׳סיקה נקלעת לוויכוח עם ביתה- אנאבל.. באותו רגע ג׳סיקה מחליטה לוותר ולחשוף בפני ביתה בת ה-17 את הסיפור חיים שעבר עליה .. ומה קורה אחרי שהן מחליטות לזרוק את העבר ולהתחיל מחדש ? **כל הזכויות שמורות**

" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?

קללה של אושר או קללה של עצב? בלי הבטחות,אף אחד לא מבטיח שקללה יכולה להיות רעה ולהרוס הכל. קללה היא גם אהבה. √תכנים מיניים. √שפה גסה √דיבור מיני תאריך העלת הסיפור: 31/1/16