life in death - חיים במוות

״ אתה שומע את זה? ״ שאלה לורן את האפלה שעטפה אותה

״ אתה שומע את אותם הקולות המתלחששים מסביבי? ״ חזרה על שאלתה, היא לא ציפתה לתשובה,היא חיכתה דקות ספורות וללא תשובה המשיכה בדבריה
״הם מתנהגים כאילו אני חירשת כאילו אני לא שומעת את דעותיהם על הילדה היתומה אשר- ״
לורן השתתקה ברגע אחד כאשר נזכרה בהוריה, היא תמיד ניסתה לברוח מהנושא אך באותו הרגע היא לא רצתה לשכוח אותם , היא רצתה תמיד לזכור את אותם האנשים אשר גידלו אותה עד גיל 12 אך לאחר 12 שנים מחייה הכל השתנה היא הפכה מילדה מלאת חיים ושמחה לילדה דיכאונית וסגורה בעצמה.

הרופאים אמרו לה כי זה נס משמיים ,
היא הייתה היחידה ששרדה מכל נוסעי האוטובוס.
אולם היא נפגעה ברגליה ולא יכולה ללכת , הרופאים אומרים לה כי אם תרצה תוכל ללכת .... אבל בשביל מי?! זו השאלה שהיא שואלת את עצמה כל יום ...

בשביל מי לנסות?!אין לה אף אחד הוריה נפתרו באותה תאונה נוראית אשר לקחה את חייהם של עשרות אנשים, היא שרדה אבל למה?!זה מובן כי היא הייתה מעדיפה להישאר אם הוריה וללכת איתם למקום טוב יותר אבל האם הוא יותר טוב?

לפחות ככה היא תמיד אומרת לעצמה כדי לנחם ..מי עוד יעשה את זה חוץ ממנה?אף פעם בכל ארבע השנים האלו לאף אחד לא היה אכפת ממנה .....אפילו ללורן...