The nice guy

יש חוקים לא כתובים לתחנות באוטובוס. אתה עומד, אתה מחכה, אתה עולה. אבל בבית הספר החדש, התחנה הפכה לזירת קרב שקטה של מבטים. פגשתי אותו לראשונה שהייתי בת 15 ולא ידעתי אז שהוא החבר הכי טוב של אח שלי ושהוא גדול ממני בשנתיים, ולא ידעתי שבעוד כמה חודשים הוא יחזיק לי את היד בגשם וישאל אם קר לי. באותו בוקר ראשון, הוא היה רק זר עם חיוך מסוכן שגרם לי לשכוח איפה אני צריכה לרדת. מקווה שתאהבו את הסיפור ואשמח לשמוע את דעתכם3> יש סמאט אבל לא הרבה🫶🏻

שווה לתת לספר צ'אנס למרות התחלה פשוטה וילדותית, העלילה והכתיבה משתפרות משמעותית בהמשך!!! אוהבת 💘💘💘 ​​​​​​​אווה מייקלסון: ​עבורי, "סידוול פרנדס" הוא רק אמצעי למטרה. בתור מלגאית, אני עובדת קשה פי שניים בזמן שכולם מסביבי נולדו עם כפית כסף בפה. אני לא סופרת אף אחד - ובטח שלא את ריידן סמית'. הוא מייצג את כל מה שאני מתעבת: עושר ויהירות. העבר שלנו הוא פצע פתוח, והוא התזכורת החיה לכל מה שהשתבש. אני שונאת אותו, אבל לאחרונה השנאה הזו מרגישה פחות כמו חומה ויותר כמו מלכודת מסוכנת שבוערת בי. ואני מפחדת שזה הדבר היחידי שיוכיח שאנחנו שווים את זה. ​ריידן סמית׳: ​החיים שלי נראים קלים - הכוכב העשיר והסרקסטי שכולן נופלות לרגליו. כולם קוראים לי שמוק וסטוציונר, וזה שריון מצוין, עד שמגיעה אווה מייקלסון. היא היחידה שלא קונה את ההצגה ומוציאה ממני זעם אמיתי. היא חושבת שלא אכפת לי מכלום, אבל היא היחידה שבאמת רואה אותי. ההיסטוריה בינינו יכולה להרוס את שנינו, אבל ככל שהיא הודפת אותי, אני רק רוצה לגלות מה יקרה אם השנאה הזאת תהפוך למשהו אחר לגמרי. ⚠️ אזהרת טריגר: מכיל תוכן מיני, אלכוהול, שפה בוטה, אלימות, תקיפה מינית, פגיעה עצמית, אזכורי התעללות, התמודדות עם אובדן ואזכורים של שימוש בסמים.

זה לא סיפור אהבה. זה סיפור על שליטה, כפייה ועל גבול ההתעללות. אין לקחת השארה לחיים האמיתיים כלל! שיי מתגייסת לטירונות בצבא כמו כל אחת אחרת. אם להיות כנה, היא חיכתה לזה כבר הרבה זמן. אמא שלה עלתה לארץ כשהיא הייתה בהריון איתה. היא בחיים לא סיפרה לה למה, אבל היא מעולם לא חזרה להיות מי שהייתה לפני כן, לפחות ככה סבתא של שי אומרת. בשביל שיי, הבריחה אל הצבא מרגישה כמו התחלה חדשה. עד שמגיע המפקד תום. בכל מקום שתום הגיע עליו הוא עשה בלאגן. וזאת הייתה האזהרה האחרונה שקיבל. לא שבאמת היה אפשר לעשות לתום לנציאנו משהו. שלחו אותו לפקד על גדוד בנות באמצע המדבר, דבר שעיצבן אותו מאוד. מאיפה שהוא בא, הכל הולך לפי הדרך שלו. כשהבחורה הבלונדינית מהשורה הראשונה התחילה לעשות בעיות, הוא לא היסס. מהרגע הראשון הוא מתנכל אליה, משאיר אותה לסגור שבתות, מעמיד אותה למשפטים ומקשה עליה בכל הזדמנות. אבל עם הזמן, שיי ותום מגלים על אחד השנייה דברים חדשים. ****אני עולה חדשה ולכן:***** מעולם לא הייתי בצבא. לפעמים יש לי שגיאות כתיב. הסיפור הזה הוא בדיוני לחלוטין. ייתכן שיהיו בו אי־דיוקים לגבי השירות הצבאי, והוא מתאר גם מערכת יחסים רעילה. שום דבר כאן לא אמור לשמש דוגמה לחיים האמיתיים. זהו. בהצלחה לכולנו💗

יש שאומרים שמה שהיה בעבר נשאר בגדר העבר. ככה חשבה גל ריימרק. תלמידת תיכון בת 17, שכל מה שהיא שואפת אליו זה להחלים מצלקות העבר שלה. היא האמינה שבאחד מן הימים, אולי בסיכוי קלוש אחד, היא תצליח להיות מאושרת ושלמה. היא איבדה את הדרכים, את כל התקווה. כשחשבה שאין גרוע יותר מגורלה, הגיע הגרוע מהכל. הסיבה לטראומות העבר שלה, הגבר שמירר את חייה- חוזר אליהם בפתאומיות. אדם בר, תלמיד תיכון בן 17. תמיד יש משהו שמשנה את הכל, משהו שהופך את החיים מהקצה אחד לשני. אבל לסגירת המעגל הזו, הם לא ציפו בחיים....

היא יש דברים שאי אפשר לומר בקול. יש כאב שאפילו האנשים הכי קרובים אלייך לא מצליחים לראות. יש סודות שנקברים עמוק, מתוך תקווה שאם לא תדברי עליהם - אולי הם יפסיקו לרדוף אותך. דווקא כשאני מתאהבת בחבר הכי טוב של אחי, הלב שלי מרגיש סוף סוף בטוח, הסודות האלה מאיימים להרוס הכול. אבל לפעמים, האנשים שאנחנו הכי סומכים עליהם הם גם אלה שמסתירים מאיתנו את האמת. ובסופו של דבר, כל מה שלא אמרנו עלול לשנות את החיים שלנו לנצח. הוא להתאהב באחותו של החבר הכי טוב שלי מעולם לא היה בתכנון שלי. זו הייתה אחותו הקטנה של החבר הכי טוב שלי, לעזאזל. לא הייתי אמור להסתכל עליה בצורה הזו, אבל ככל שהכרתי אותה יותר - התאהבתי בה. רציתי להילחם בשדים שרודפים אותה. רציתי לשאת את הכאב שלה. רציתי להיות המקום הבטוח שלה, הבחור שהיא רצה אליו כשהכל מתבלגן בראשה. כולם חושבים שהם יודעים מה היא צריכה. אבל אף אחד לא שומע את השתיקות שלה. אני רואה את החיוך שהיא מכריחה את עצמה לחייך, את הפחד שהיא מנסה להסתיר ואת הקרבות שהיא נלחמת בהם לבד. אני רק מקווה שיום אחד היא תבין שהיא לא חייבת להתמודד עם הכול לבד. טרופים: החבר הכי טוב של אחי, ידידים לאוהבים, הוא מתאהב ראשון. שימו לב!! הספר מכיל את הטריגרים הבאים: - הפרעות אכילה - אונס - שנאה עצמית - פגיעה עצמית

• ספר ראשון בסדרה רסיסים של שקרים, ניתן לקרוא כיחיד 🫶🏻 ריהאנה קופר: הייתי בת חמש כשאיבדתי את הזיכרון. ננטשתי על ידי אבי בפח זבל, אדם בשם ג'ושוע הציל אותי ואימץ אותי כבתו. הוא העביר לי את הידע שלו, אימן אותי ולימד אותי כול דבר שהייתי צריכה כדי לשרוד בעולמו. עד כה צלפתי באנשים מאחורי הכוונת, עכשיו הגיעה ההזדמנות שלה חיכיתי- להיות סמויה, לרגל. לג'וש יש ארגון שבו שוכרים את שירותינו כדי לרצוח ולרגל אחר אנשים. הלכתי להיות עוזרת הבית שלו כדי לחטט ולגלות מידע, רק מה שלא ידעתי שהמניאק העשיר הזה יהפוך את עולמי 180 מעלות. כריסטופר סמית': חייתי את חיי בשלווה וברוגע עד שהיא הגיעה, לא אהבתי את העובדה שהילדה העקשנית הזאת תגור איתי מעתה ואילך. ניסיתי להעיף אותה יותר מידי פעמים ממה שאני יכול לספור על יד אחת. שום דבר לא הפחיד אותה. שנאתי אותה ואת החיוך המטופש שלה, שנאתי את זה שעברה לתיכון שלי. ויותר מכול שנאתי את איך שעירערה על כול דבר שאי פעם חשבתי שידעתי. - מה קורה כשאהבה גודלת בין שדות קוצים? - מה קורה כשסודות ותככים עולים מעל פני השטח? - מה קורה כשהאמת יותר מידי מכוערת ועדיף להשאיר אותה קבורה באדמה? מכיל: רצח אלימות תוכן מיני מפורש אזכורים של אלימות במשפחה *חשוב לציין שסיפור זה הוא יצירה בדיונית.*

"מה את עושה מלאכית? את תהרסי אותנו...״ הוא לחש ונשק לשפתי התחתונה, "את תהרסי אותי." הוא עבר לנשק את העליונה ברכות וגרם לי להיאנח מעט. "זה בסדר," לחשתי בחזרה. "אני יודעת שתהרוס אותי קודם.״ ~~ אביאל אסולין חזר לארץ אחרי שהות ממושכת בשיקאגו, הוא חוזר לישראל ובעל כורחו מתיישב בכיסאו של אביו האהוב שנרצח, כשהרצון לנקמה בוער בדמו וכל האמצעים יקדשו את המטרה והיא לתפוס את הרוצח. הוא מבין שעליו להחזיק את האימפריה שאביו בנה בשתי ידיו, כל דרום הארץ שייכת לו, הכל בידיו עם כוח עצום ונקמה בלתי מרוסנת. אביאל נשבע שלא ינוח עד שמי שרצח את אביו לא יהיה קבור עמוק באדמה. שוהם היא בחורה אסרטיבית וחכמה, בעולם בו אביה הוא ראש משפחת הפשע המפורסמת באזור היא נאלצת לנתב לעצמה בכוח חיים נורמלים הכוללים חיי חברה נורמטיביים, התרחקות שיטתית מהעסק המשפחתי ואפילו עבודה פשוטה כמלצרית בבית הקפה האהוב עליה בשכונה. כשאביה האהוב נשלח לכלא, אחיה הגדול ליאב תפס את מקומו. ליאב האימפולסיבי וחמום המוח עושה טעות והיחידה שיכולה להוציא אותו מזה היא שוהם. כשאביאל פוגש בשוהם הוא מבין שנקמת הדמים שלו תהיה קשה ומסובכת משחשב.

הן משחקות בקבוצות כדורעף יריבות. אופאל טיילור: הקפטנית של ארצות הברית. מרסלי סנטוס דה סילבה- הקפטנית של ברזיל. הן נפגשות כל פעם רק בעונות משחקים. הן שונאות אחת את השנייה.

*גמור* ״שנינו יודעים שאני אעדיף למות מאשר-״ ״לחיות בלעדיי?״ הוא אומר בקול זחוח וחיוך יהיר על פניו, מבין שהוא מביא אותי בדיוק לנקודה אליה ניסיתי לקחת אותו. ״להתחתן איתך.״ אני מתקנת אותו בקור, החיוך הצדדי שלו לא יורד, אם כבר רק מתרחב. ״ושנינו גם יודעים שהגאווה שלך גבוהה מדי מכדי למות ולהשאיר את האימפריה היקרה שלך בידיים של מישהו אחר.״ אני חושקת שיניים ונושמת עמוק, הוא צודק. בחיים לא אתן לאף אדם מחוץ למשפחת מדיצ׳י לקבל את המקום בראש המאפיה, גם רפאל ומלאך המוות ביחד לא יעצרו אותי. **** בעולם המאפיה נשים לא שולטות. אני יוצאת הדופן בעניין הזה. לא בחרתי בחיים האלה, הם בחרו בי. יש לי מורשת להגן עליה ואעשה הכל לשם כך. שום דבר לא יעצור אותי. גם לא הוא. הוא רוצה את הממלכה שלי. כדי לנצח אעשה הכל. גם אם זה יהרוג אותי. *הסיפור מכיל קללות ותכנים מיניים

״אנולה ווקר״ אמרתי באיום. ״איידן אנדרסון ״ החזריה באותו מטבע. ״אני יכול להרוס אותך״ אמרתי באיום והמשכתי להתקדם לעברה. ״אתה יכול לנסות.״ ״את באמת חושבת שאת יכולה להפיל אותי?״ ״אני לא חושבת. אני יודעת.״ ״את חושבת שאת חסרת פחד.״ הצבתי בעצב מזויף. ״אני פחד.״ השיבה בזדוניות. אנולה ווקר, או בשם שכולם מכירים אותה-מלאך המוות. מוות מעולם לא הפחיד את אנולה, היא חיה לצידו, נאחזת בו יד ביד מדי יום. היא לא הגיבורה בסיפור של אף אחד, היא קרה, קטלנית, חדה וחסרת לב. לא מהססת ולא מרגישה דבר-עד שאיידן אנדרסון נכנס לחייה. הוא לא מפחד ממנה. הוא מאתגר אותה, הוא שובר את כל הכללים שהיא חיה לפיהם. והגרוע מכל? הוא גורם לה להרגיש. הכתיבה משתפרת עם הפרקים. הסיפור מכיל⚠️ אלימות קללות רצח מין אונס פגיעה עצמית מוות