תמיד הקדשתי מחשבה למה הם החיים בעצם? רצף של אפשרויות כשההחלטות הן טובות או גרועות לגמרי. לפעמים נדמה שאין לנו שליטה כלל וכלל על חיינו, וה החלטות הכי קטנות הן הגורליות ביותר. ולפעמים אנחנו בטוחים שהשליטה היא לגמרי בידיינו, כשבעצם האדמה רועדת תחת רגלינו.
נדמה שאף פעם לא הצלחתי להבין את החיים, אך ניסיתי.
לעומת זאת לעולם לא הקדשתי מחשבה למוות, מתי היקום מחליט שזה הרגע הנכון לקחת את נשמתך? מתי התפקיד שלך בעולם הזה מסתיים? אני חושבת שהמוות והחיים מצטלבים ברגע הזה, כשההחלטה שלך היא זאת שנותנת סימן ליקום. האם לתת את נשמתך וכל מהותך בתמורה לאותו אדם שאתה לא יכול להתקיים בלעדיו היא סיבה טובה מספיק בשביל היקום?..