מגע חמים, תמים, אני חושבת. נגיעתו שינתה הכל. המיסה בשנייה את המבנה הרובוטי בתוכי לתוך ליבי. הוא הפעיל מחדש את הלב לדמם בכאב המגיע לי. הדמעות עולות ומציפות את גרוני עד שאני לא מסוגלת לנשום. אני עוצרת את נשמתי ודמעה בוגדת יוצאת מעיני ואני שוב נלחמת להתרחק אך הוא עקשן יותר מכל אדם שהכרתי בחיי. גופי מרגיש מכווץ ומוגן בו זמנית. זרועותיו עוטפות את כל השברים מליבי הנופלים כמו מפל.
"גם אם לא תרצי בי, אני פה לתמיד. אני האבן שלך."
"אבל אני לא יכולה אבן." אני נאנקת בבחירת המילים. "אני צריכה סלע." לירוי מחזק את חיבוקו ולוחש בצרידות שמרעידה את עולמי.
"אני הסלע ואני הקרקע שלך."
--------
כל הזכויות שמורות! אין להעתיק, לשכפל או כל דבר אחר!
תודה רבה למלכה שלי המוכשרת! @howbypassion אוהבת אותך❤
תחילת הסיפור 25.10.16