שרוטה.

כולם יודעים את זה, כולם יודעים שיולי היא לא כמו כולם גם בתיכון היא הייתה כזאת, אף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית.
רק היא, היא יודעת איך היא נהפכה להיות כזאת, אבל כולם רק יודעים שהיא שרוטה.
***
״חבל, את תמיד היית בדרך הטובה, היית מיועדת להצלחה היית הגאווה בבית, היום את הבושה של הבית״ צעקה נעצרתי עם הגב אליה והמילים חדרו ללב ננעצו כמו סכין חדה.
***
העיניים הכחולות האלו שלו ננעצות בי חוקרות אותי בוחנות את גופי ואני אדומה מסמיקה ביישנית וגם עצבנית לא אוהבת שבוחנים את גופי כך, הוא שם לב למבטי העצבני והמסמיק, הוא מרים גבה וצוחק, איך לא? אחרי מה שקרה במעלית.
״כן אני יולי״ אמרתי לו בעצבנות, ״ופתחתי את הפה עלייך איתך במעלית״ הכעס מצטבר במיוחד על אמא שלי שסידרה לי את העבודה הזאת פה, עם הבחור הבוחן, ולא סיפרה לי איך הוא נראה ככה שהייתי חוסכת את הפדיחה הזאת.
***