
זה קרה שוב כמו בכל לילה בתקופה האחרונה.כשהייתי קטנה אני זוכרת שלעתים נדירות הייתי חולמת אותו,אך זה חזר על עצמו...אותו חלום שמבקר את שנת הלילה שלי.יער סבוך עצים,שעת לילה חשוכה,ואני רצה במהירות לא אנושית.רצה בין העצים ומתחמקת מכל מכשול בדיוק וחוכמה,רצה כאילו אני מכירה כל ענף וקימור ביער הענק הזה.מרגישה כמו בבית.אני שומעת את החיות מסביבי,ואת הקירקוש העלים תחת רגליי הרצות והריח של העצים ולחות מציף את אפי.אך תמיד החלום נתקע,בפתח של קרחת היער שאור ירח מאיר אותה בשלמותה,מישהו מחכה לי שם אני מרגישה בעצמותיי כמעט כאילו זה חלק מהד.נ.א שלי.אני אמורה להיות שם בקרחת היער עם מישהו שמחכה לי.אך מעולם לא הצליחתי לראות מי זה... קמתי בבהלה,זיעה מילאה את פניי וליבי הלם בחוזקה,מנסה להירגע,ואני מנסה להירגע ולהזכיר לעצמי שזה רק חלום.All Rights Reserved
1 part