מעבר לפינה
  • Reads 59
  • Votes 6
  • Parts 1
  • Reads 59
  • Votes 6
  • Parts 1
Ongoing, First published Mar 01, 2016
ליאה איבדה הכל בחיים שלה. 
ההורים שלה מחזיקים מעמד, אבל היא מדחיקה הכל. 
כשהיא עוברת ללונדון ביחד עם הוריה אחרי מה שהיא מבטיחה לעצמה שהיה האובדן האחרון שהיא תחווה, היא לא נקשרת יותר מידי עם אף אחד. 
לא עם ההרכב הענק והחדש שהקימה, לא עם בני משפחתה הלא כל כך קטנה שחיים בלונדון, לא עם הבחורים שאפילו ללילה לא נשארים, ובטח שלא לדניאל, השותף החדש שלה. 

אבל מה יקרה כשהחומות שהיא בנתה במשך שנים יתפרקו ומאחוריהן יצוץ הבן אדם היחיד שישאר?

מה יקרה כשהחומות שלה יקרסו בגלל הבן אדם שנמצא מעבר לפינה?

*** 
לא הסיפור הראשון שאני כותבת, אבל הארוך הראשון שאני מעלה. 
מקווה שתאהבו XD <3
All Rights Reserved
Sign up to add מעבר לפינה to your library and receive updates
or
#241הומור
Content Guidelines
You may also like
אֵלִי by Danamlb
30 parts Ongoing
אלינור כולם אומרים שקרני השמש צבעו את שיערה בעצמם, והים הכחול שטף את עיניה- היהלום של אילת ככה קוראים לה כולם. השמיים של אלי נופלים על ראשה כשאחיה, אהוב ליבה, שגידל אותה מאז היתה תינוקת- נהרג. השמיים של אלי נעלמים לגמרי כשעומרי, חברו הטוב, בו הייתה מאוהבת בסתר כל השנים משאיר אותה לבד בתוך כל הכאוס, ועוזב הרחק מעבר לים. אלי מוצאת את השמיים שלה מחדש בבית הכנסת. שמתקרבת לאלוהים ששוכן בהם. מנערת השמש הנצחית של העיר אילת היא הופכת להיות אשת משפחה ורעיה של רב. בוקר אחד היא קמה ובורחת חזרה אל החופים והים הפתוח הרחק מהקהילה הסגורה. על ידיה ביתה הקטנה ובליבה פחד שמאיים לשבור את כולה. אלי וייסמן, חוזרת לאילת כאלינור וסרמן . היא לא דומה לנערת השמש שהותירה מאחור. כעת, כל מבוקשה הוא לגונן על ביתה הקטנה ולשרוד את יום המחר. כך לפחות חשבה. עד שדמות מעברה הרחוק, זה שרוקן את המעט שנשאר בליבה חוזר יחד איתה אל נוף ילדותם. מי ידע שההסטוריה והעתיד גם יחד יכולים להשתנות בהווה אחד?
The Kingdom ( Hebrew ) by 14O699
35 parts Complete
" אתה בסדר ? " הקול היה רך אך מחוספס " כ..כן אדוני " דמיאן התיישב על בירכיו והסתכל לצדדים. רואה שכולם מביטים בו עכשיו במבט פעור. ואז הוא הביט אל פרצופו של האדם מולו ..מבטיהם נפגשים. זה היה סבסטיאן. הבחור היה אגדה במחוז שלו. כולם דיברו עליו והעריצו אותו..כלומר..דמיאן לא ממש ..זה פחות העסיק אותו. אבל הוא זוכר אותו משער של מגזין לפני שנתיים. הוא לא השתנה הרבה. שיער שחור פרוע של ' לא אכפת לי ' אבל עדין איך שהוא 'מסודר' יפה. ועיניים אפורות עם נגיעות צהובות. אז הוא אמר שהוא היה בן 18. עכשיו הוא כנראה בן 20. פער לא קטן של 4 שנים בינהם. לא פלא שהוא הרגיש קטנציק ליד סבסטיאן..שהספיק כבר לפתח שרירים ובטן חטובה הוא נראה טוב . הוא היה גבוה ממנו בשני ראשים בערך. אולי קצת פחות... " אתה בטוח שאתה בסדר ? " סבסטיאן מביט בו במבט אפל ולא ברור ודמיאן חרד, לא מצליח לנתק את מבטו מהמבט של האלפא. ההרגשה הזאת מוזרה לדמיאן. הכל זועק וצועק שלהיות לידו זה לא המעשה הנכון. כל תא בגופו צועק לו לברוח. מה הוא עושה לעזאזל? הוא מנסה לבדוק אותו ? הוא מנסה לגרום לו לקבל עונש ?
"אחים אחים" by shay_096
2 parts Ongoing
תכירו את לירז כהן. בת 18 נראת כמו מלאך עם הגוף המושלם, השער השחור, העיינים הירוקות. והשפתיים המלאות. היא לומדת עיצוב פנים אבל כולם אומרים שהיא צריכה להיות דוגמנית. היא אחת השוות אין גבר שלא ירוץ אחריה ותאמת צודקים, בוא נדבר אל האופי שלה היא חמודה, מצחיקה, יש כאלה שיאמרו שהיא קצת ערסית אבל כע זו היא. סטטוס:רווקה,שותה ומעשנת. והנה אח שלה רון לוי. הם אחים למחצה (אחים למחצה זה שאין להם אותו אמא אבל כע אותו אבא או הפוך.) רון הוא הגבר שכל בת חולמת אליו אבל... רק ביופי הוא בלונדיני, עיינים כחולות, שרירי אבל לא יותר מידי, והשפתיים עבות. כמו שהוא אומר "חיוך קריצה ואת באה בריצה". ואני רוצה להגיד לך שבאמת תרוציייי.. טוב אז יש יופי אבל מה עם האופי? האופי לא משהו הוא גס, חסר סבלנות, ושחצן. אבל הוא גם מצחיק ורגוע. הוא יכול לשנות את ההיתנהגות שלו בשניה אחת. הוא לא לומד הוא מוכר סמים וזה מוביל לסיכונים במישפחה. סטטוס:רווק,סוציונר,שותה מעשן. הסיפור מכיל -אלימות -קטעים מיניים -קללות -מילים גסות -הסיפור מומלץ מגיל13+ ©זכויות יוצרים
You may also like
Slide 1 of 10
ALONE cover
דע אותי cover
אֵלִי cover
חיה את החיים שלה cover
The Kingdom ( Hebrew ) cover
"אחים אחים" cover
התמכרות מסוכנת cover
Helps cover
I'm Gay?  (boy×boy) cover
Horror Show cover

ALONE

22 parts Complete

הבטתי בו, על פניו היפות והמשורטטות, על עיניו היפות והנוצצות, ועל שפתיו הבולטות המגרות והמעוצבות. לא יכלתי לעצור את זה. זה קרה בשנייה. הוא הניף את ידו וסטר ללחיי, הרגשתי את לחיי מתחילה להאדים ולהתחמם. עכשיו, עיניו כבר לא היו יפות ונוצצות, הן היו בצבע כהה שביטא עד כמה הוא שונא אותי. ועכשיו, שפתיו כבר לא היו בולטות ומגרות, הן היו מתוחות בצורה זדונית, שעיוותה את כל יופיו. הוא נהנה מזה, מלראות אותי סובלת. שמעתי את מחיאות הכפיים מסביב ואת קריאות העידוד. אף פעם לא הבנתי למה ילדים כאלו אכזריים, ולמה הם מעודדים מקרים כאלו, כאילו משהו בהם ניצת, אבל אני כנראה גם בחיים לא אדע, כי אני לא בליגה שלהם. אני לא בליגה של אף-אחד. ~~~~~~~~~~~~~ אני לירז בת 16, וזה סיפור חיי.