רגעים

אני כותבת את מה שאני לא אומרת בקול. כל קטע הוא רסיס של מחשבה, של כאב קטן, של רגעים שמלאים ביופי שמעטים אחרים שמים לב אליו. כל קטע הוא רסיס של מה שאני מרגישה, וכשאני כותבת אני מרגישה פחות שבורה. חלק מהפרקים יעסקו בנושאים קשים, אז אני אשים אזהרת טריגר בהתחלה.

כל השירים שכתבתי ואהבתי- נוגעים בנושאים קשים כמו זהות, התמודדות נפשית, אלימות ועוד.

שירים על מערבולת החיים, אהבה אכזבה חיפוש דרך

עם כל הכבוד לא נראה לי שהפרק הראשון יקבל מספיק כבוד ומגיע לו מלא כבוד _מעוניינת שאלוהים בכבודו ובעצמו יגיד שזה המשך לאיכה_ עובר עלי שיט מוחלט, ולכן אשים כאן אזהרת תכנים קיצוניים/ אובדניים/ חסרי תקווה - על כל מילה שאגיד בקרוב לשפ: מדממת במילים

שירים ושיט

זה אוסף של "שירים" שכתבתי בתקופות שונות של חיי ושכבו במגירה יותר מדי זמן. המילה "שירים" היא תחת גרשיים, כי אלה לא שירים שכתובים באופן קונבנציונלי. אין פה שמירה על חריזה או משקל. אין פה מסגרות וכללים. אלה סתם רגשות שפוכים על הדף. ולרגשות אין חוקים. אי אפשר להכניס אותם למסגרת, אחרת הם מאבדים מהאמת שלהם. אם הייתי כותב באנגלית, הייתי אומר raw feelings. זה כנראה המונח שמתאר בצורה הכי טובה את מה שתקראו פה. בלי צנזורה, בלי איפור, בלי התחשבות באף אחד.

אוהבתתתתת

מה הייתם עושים בשביל לחוש תשוקה אמיתית, חסרת ספקות? בשביל להרגיש סקרנות לא נפסקת, כזאת שמתגברת עם כול פיסת מידע שנאספת? בשביל למצוא את הדרך בה היכולת להתרגש, לעולם לא נעלמת? כנראה שהייתם עושים הרבה, ושהדרך לשם מייגעת וארוכה. אך אצל אליסון ההזדמנות מוגשת על מגש של כסף, בדמות של נער מוסתרי לבוש בג'קט שחור. נער שישנה בשבילה את חוקי המשחק שנקרא החיים, שיבהיר לה שמסתורין הוא עניין שאמיצים יוצרים, ושהמציאות אינה כמו שכולם רואים. נשמע כמו הרפתקה טובה, אה? אך כמו בכול הרפתקה , קיימת גם סכנה. לנער הזה יש יכולות הרסניות, מניעים שנסתרים מעין אנושית, ומטרה אחת ברורה. מטרה שאליסון לא יודעת אם רוצה להיות חלק ממנה. האם היא תעז לתת לו לסחוף אותה? ללכת נגד האינסטיקים שלה? לשתף פעולה עם הדחפים הכי אפלים שלו ומעבר לכך, האם היא מוכנה למה שעלולה לגלות?

לפני שנים, חוויות כואבות ניתזו אותה - צלקות שנחרתו לא רק בגוף, אלא בנפש. עכשיו, היא עומדת מול ההווה, מנסה להמשיך ולהתמודד, ולומדת שכל צעד קדימה הוא לא רק מאבק עם הכאב, אלא גם מסע של התעלות. כי אפילו בצל של הכאב יש אור שמחכה שתגלה אותו.

זה היה היום הראשון בעבודה, כן כן כבר על היום הראשון ואני עושה שטויות, אין מה לעשות כזאת אני. לוס.אני פשוט כזאת לוס. הוא רק נתן בי מבט והתאהבתי ידעתי שזה אסור, גם אם עדיין לא ידעתי מי הוא, זה אוסר. הם ישבו במסעדה שלושת האחים, ג׳רמי,ניקולאס והוא. לוק. ⚠️תכנים מניים,אונס,רצח,אלימות פיזית ומילולית,⚠️