Story cover for עד שהמוות יפריד בינינו by Chelli_R
עד שהמוות יפריד בינינו
  • WpView
    Reads 81,239
  • WpVote
    Votes 3,511
  • WpPart
    Parts 69
  • WpView
    Reads 81,239
  • WpVote
    Votes 3,511
  • WpPart
    Parts 69
Complete, First published Jun 10, 2016
הושלם 
# מקום 1 בקטגוריה של אהבה
#מקום 1 בקטגוריה של תשוקה
#מקום 1 בקטגוריה של פרידה 
#מקום 1 בקטגוריה של שברון לב 
#מקום 1 בקטגוריה של תוכן מיני
#מקום 1 בקטגוריה של עצוב
#מקום 1 בקטגוריה של אירוטי
#מקום 1 בקטגוריה של חברות
(נתונים נכון ל-1.5.22)


כשנגה התחילה את שירותה הצבאי במפקדה שאליה שובצה, היא ניהלה מערכת יחסית שגרתית ויציבה עם בן זוגה האהוב, איתי.

אחד הדברים הראשונים, מהם הזהירו אותה החיילות איתן שירתה- היה עומר, קצין צעיר, חתיך ופלרטטן שמנסה להפיל ברשתו כמעט כל אחת, וזאת למרות שיש לו בת זוג קבועה כבר מספר שנים.

נגה, ילדה טובה, שתמיד נרתעה מטיפוסים כאלה, הבהירה לו כבר אחרי הניסיון הראשון שלו- שאיתה אין לו סיכוי!


אך מה קורה כששני טיפוסים שונים בתכלית מוצאים את השפה המשותפת שלהם והופכים להיות החברים הכי טובים?
הם מחליטים להציב את החברות ואת האהבה שמתפתחת בינהם כעובדה, למורת רוחם של הסובבים אותם בכלל ושל בני זוגם בפרט.

עד כדי כך שרק המוות יכול להפריד בניהם!


זהו הספר הראשון שלי,
ספר מרגש, מותח ומלא תהפוכות,
שמורכב מהרבה פרקים קצרים- מה שגורם לו להיקרא בבת- אחת.

(מכיל גם תכנים מיניים)

כל הזכויות שמורות!
אין להעתיק/ לשתף/ להעביר/ לשכפל
All Rights Reserved
Table of contents
Sign up to add עד שהמוות יפריד בינינו to your library and receive updates
or
#4אירוטי
Content Guidelines
You may also like
You may also like
Slide 1 of 9
סול cover
מאחורי העדשה cover
יופי אכזר cover
 קומה חמישית  cover
נפלה לזרועות החושך cover
הנסיכה של השטן cover
להוריד מִמְּךָ את העיניים cover
မောင့်ရင်ခွင်နွေးနွေး cover
תיעוד נדיר של משועממת באשפוז בית cover

סול

17 parts Ongoing

"מה עכשיו קפטן?" "הנוהל הרגיל. תהרגו את כולם." אני משיב ונשען על דופן עמוד המפרש, מביט בשיעמום בחיילי המלך שצורחים לכל עבר. יש שמתחננים לרחמים, יש שמנסים להזכיר לי את העבר המשותף שלנו. אבל כמו שהם שכחו אותו כשעינו אותי, גם אני שוכח אותו שאני מוציא אותם להורג. יש כאוס כל הסיפון, ואז אני קופא כשאני שומע, "שמע ישראל ה' אלוהנו ה' אחד." זה קול נשי, מפוחד ורועד. "עצרו!" אני קורא אבל מאוחר מדי כי החרב מונפת באוויר ממש מעל הצוואר שלה.