"היא לא ילדה טובה יותר" מספרים עליה אנשים,
"אל תתעסק איתה" ניסו לשכנע אותו רבים,
"היא נהייתה שונה" לוחשים לו, כשהראש שלו בעננים.
"אך גם לה יש לב" הוא צועק קם והולך לא רוצה לשמוע מהם יותר.
סיפורה של אמבר רויס, נערה בלונדינית בעלת עיניים כחולות קודרות בת 16, אמבר היא ילדה ממושמעת אשר לא הייתה אפילו חושבת על לעבור על החוקים עד שהגיעה לתיכון ומאז היא השתנתה. בתיכון באמצע כיתה י', היא הכירה נער כיתה מתחתיה אשר גרם לה להתאהב בו לאט לאט... שמו של הנער הוא דילן קינג, נער בלונדיני גבוהה בעל עיניים ירוקות מהפנטות, חכם ונבון ובקיצור- ההפך הגמור מאמבר הנערה העבריינית חסרת הפחד והגבולות הידועה בכל בית הספר וגם כמובן בעיר הגדולה. אך אט אט, הוא טועם את הטעם המשגע של דרכה, וזה משמש לו כקפיצה לגובה, כעליית מדרגה, אבל לאט לאט הוא רצה להגיע גבוה יותר. האם היא תעזור לו לחזור לאדמה?
"בחיים לא האמנתי באהבה לפני שהכירתי אותו"
מספרת אמבר לחברה הטוב ביותר, עם דמעות בעיינים.
"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות.
מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם.
אני מנחשת שצבע עיניו משתנה לפי רגשותיו ועכשיו הוא לוודאי כועס, לכן הן נראות כהות יותר.
לסתו משורטטת כך שנדמה לי שאם אעביר את האצבע שלי עליה, אני אחתך. עצמות לחיו בולטות, אבל לא יותר מידי, במידה המחמיאה לו. שפתיו מלאות ובשרניות, כאלה שלכל בחורה יתחשק לנשוך מעט, בשרניות ואדומות מעט.
אפו מעט סולד בצורה המחמיאה לפניו. שיערו השחור, שחור פחם, שופע ונראה כל כך רך ונעים למגע כך שאני רק רוצה להעביר את ידי בשיערו. אני משתחררת מן הבהייה בה שהיתי לרגע מיופיו המהפנט.
"ת-תעזוב אותו... א-אני אביא לך את הכסף."
-----
הכירו את לאלי מילר, בחורה רגילה שלא יודעת מה צופן לה הגורל.
אחרי משמרת לילה, היא מצפה לחזור לביתה כרגיל, אבל אז היא פוגשת באדריאן סמית'.
ומשם...
שום דבר לא יחזור להיות רגיל.