המצב ממש מצחיק אותי. האירוניה שבדבר. זה כבר זמן רב שאני חושבת ואומרת שהוא בלתי נסבל ועכשיו אני מוצאת את עצמי מגנה עליו כאשר אומרים עליו דבר כזה או אחר. איכשהו שנאה, לא מוחלטת כמובן, הפכה לאהבה. איך זה קרה? אני לא יודעת. באמת שאין לי מושג. אני לא יודעת מתי הספיק לחרוט את שמו עמוק בליבי ומתי הוא הספיק להשתלט על מחשבותיי. אני לא יודעת מתי הכל התחיל ואין לי אפילו שמץ של מושג איך זה ייגמר. דבר אחד בטוח. בזמן הקרוב המצב לא עומד להשתנות. הוא נכנס כל כך עמוק לליבי שבכל זמן נתון אני חושבת עליו. אירוני נכון? יש רק דבר אחד שאני יודעת והוא וודאי. עד עכשיו הכרתי אותו אבל לא באמת. מי אתה מאחורי כל המסכות?
*********************************************
אליסון גרייס, נערה ביישנית ותמימה, עולה לכיתה י"ב בידיעה ששום דבר לא עומד להשתנות בחייה. היא וחבריה עדיין יהיו התלמידים "השקופים" בבית ספר, היא עדיין תעבוד בגלידרייה האהובה עלייה Piece Of Ice ביחד עם חברתה הטובה אווה והכל יהיה כמו תמיד, שיגרה.
אך מה קורה כשמישהו בא ומערר את השיגרה אליה התרגלה ומשנה את הרגליה?
*נא לא להעתיק חלקים מהסיפור*