~'חן, אני אוהב אותך' הוא אמר לעברי 'די נתנאל אתה לא מבין!' אני צועקת לעברו ומתרחקת מאחיזתו ''חן נו בבקשה אני אוהב אותך למה את לא מבינה?' הוא מתעצבן ומתקרב אלי 'נתנאל די, אני אחותך זה לא עובד ככה' אני אומרת כמעט בוכה 'נו חן על תבכי לי עכשיו' הוא אומר מלטף את לחיי. 'אני אוהבת אותך גם..' אני אומרת מתחילה לבכות 'שששש, חן אנחנו נימצא דרך..' הוא אומר מנגב את דמעותי כשאני בוכה בשקט 'לא נתי אני לא יכולה' אני אומרת מנגבת את דמעותי בכף ידי ופשוט רצה כמה שיותר רחוק מאחי שהוא גם אהבת חיי~ - הם התאהבו כמו שאי אפשר לדמיין, הם רצו כל כך להרגיש, לתת, לאהוב, לגעת, ופשוט להביע רגש... אבל היתה בעיה קטנה הם אחים, והם גדלו ביחד מאז שהם זוכרים את עצמם. אבל היה להם את החשש שמשהו השתנה, כי הם הרגישו שמשהו השתנה בחייהם כאחים. ורק שאלה אחת היתה להם: האם הם "אחים בדם?" -הקדמה מלאה בהמשך- *זכויות שמורות לי דובדבן*