אני מור, בת 15 בכיתה ט׳. אני קצת ביישנית, לא ממש יוצאת מהכיתה, בלי הרבה ביטחון עצמי, בקיצור לא מכירים אותי. אבל יש לי שלוש חברות מהכיתה שאנחנו סוג של חבורה כזאת, מספרות הכל אחת לשניה. הן אומרות לי כל הזמן, ׳מור למה את לא מתלבשת יותר יפה, הרי מאחורי כל הבגדים וחוסר טיפול בשיער, יש את הילדה הכי יפה בכיתה, לא בכיתה בכל השכבה, כולם יודעים את זה חוץ ממך.׳ אני לא באמת הכי יפה, הן פשוט אומרות לי את זה כדי שאני כן אשקיע באיך שאני נראית כשאני באה לבית ספר, אבל אני חושבת שאין טעם, כלומר גם ככה אף אחד לא רואה אותי, או אכפת לו ממני... ואני באמת חשבתי ככה, באמת, עד שפגשתי אותו.
היא נערה בת ארבע עשרה בכיתה ט
ההורים שלה גרושים והיא לא בקשר עם אביה
היא ואימה לא מסתדרות ובלימודים לא הולך לה
והדבר שהכי חשוב לה זה הוא.
הוא נער בן ח מש עשרה בכיתה י
שחקן כדורסל הוא לא מראה חולשה ליד אחרים אבל לידה הוא מרשה לעצמו הוא מזהה מה עובר עליה תמיד והיחיד שיכול להרגיע אותה והיא אותו והוא יעשה הכל בשבילה.