״אני לא צריכה אותך פה״, אמרתי לאיידן שניסה לעזור לי לשכב על מיטת בית החולים.
״אני לא רוצה לעזור לך, אני חייב״.
איידן, נער הנמצא בשנת הלימודים האחרונה בתיכון, הגיע לריילי, חולת הסרטן הסופנית, במטרה לעזור, לטפל, ובעיקר לגרום לה להרגיש טוב יותר בזמן טיפוליה.
ריילי הנערה העקשנית ביותר שאיידן פגש מימיו, אינה מוכנה לקבל את סיועו, ואינה מראה טיפת חום ואהבה...
אך הגורל עוצר אותם מלהיפרד, העקשנות, הכעס, ואולי התשוקה?
משהו מסויים מחבר אותם זה לזו, אך השאלה האם ריילי תסכים לקבל את איידן ממשיכה להתרוצץ במוחו, שמחפש דרך מסוימת לליבה...
הספר הראשון בסדרת הלהבות
כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**
אני לכודה. ממש ככה, יש לי אזיקים על הידיים ואין לי את היכולת פשוט לקום וללכת. החופש שלי נגנב לפני שבע שנים.
תמיד ידעתי שחיים עם משפחה כמו שלי אמורים להיות קשים. אבא שלי נמצא עמוק בתוך המאפיה האיטלקית.
אני עצמי הייתי עמוק בתוך המאפיה בזכות האירוסים לקאפו הבא. כך שתמיד הלכנו לפי הכללים. אבי הוא אדם נוקשה מאוד אבל לא כלפינו הוא תמיד היה רך.
לא הכרתי את הצד האלים. את הצד הכואב שיש במאפיה.
אבל זה הגיע.
בזמן שכולם חושבים שאני קבורה עומק באדמה אני עדיין כאן. נושמת. מקווה שיום אחד אצליח לצאת. אני כבר לא אני. כמעט בלתי אפשרי לזהות אותי. כי אני כבולה עמוק בתוך המאפיה הרוסית.
לכודה בין כאוס מוחלט, נקמה ועולם הפשע.
העולם שנולדתי אליו.
(ספר ראשון בסדרת הלהבות)
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**