קלייר מרטין היא האדם הכי אנטי חברתי שאי פעם תפגשו. היא שונאת כל אחד. ברצינות, כל אחד.
האדם היחיד שהיא מעריכה ונותנת לו את הכבוד שמגיע לו היא אחותה התאומה, קלואי.
למרות עצם היותן תאומות, הן אינן זהות כלל.
שלא כמו קלייר, קלואי היא בחורה כריזמטית והיא סובבת חברים.
הן לפעמים לא מסכימות אחת עם השנייה, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרות אל אותו המקום שהן מכנות ״בית״.
הן היו ה״בית״ אחת של השנייה מהרגע שנולדו, ולא הפסיקו להיות גם אחרי מותם של הוריהן.
כמו שקלייר שונאת את כולם, יש אדם אחד שהיא שונאת יותר מכל.
היא מתעבת את עצם קיומו. היא שונאת כל פרט ופרט בו.
אבל אל תדאגו יותר מידי. גם הוא שונא אותה בדיוק כמו שהיא אותו.
הם מעליבים אחד את השנייה בלי סוף, צוחקים אחד על השנייה- וכל זה רק בגלל טעות אחת. שקרתה ביום אחד. שהובילה למעשה אחד.
קלייר אומרת שהשנאה שלה כלפיו היא משהו שבחיים לא יחלוף.
אבל מאיפה היא כל כך בטוחה?
טוב, ככה זה. ככה זה כששונאים את לואי טומלינסון.
--
בואו להכיר את אחת הדמויות הכי מתוסבכות שיש, קלייר מרטין!
סרקסטית, שונאת את כולם ואת החיים, בשבילה אוכל זה הכל, והיא אובססיבית לצבע שחור. אלה רק חלק מהתכונות של קלייר האהובה שלנו.
כי כמו שכבר הבנתם, יש צד מאוד אפל מאחורי הבחורה הזאת, צד שלא יהיה כל כך קל לגלות
"אתה יודע מה אני חושב?" הארי רכן מעבר לשולחן. "אני חושב שאתה מפחד. אתה לא לוקח סיכונים כמו הגריפינדורים."
הוא לעג. "בבקשה, הגריפינדורים רק עושים את עצמם, הם פחדנים מבפנים."
הארי חייך, מתיישב חזרה במושבו. "לא אני."
"הוכח זאת."
הארי קם והסתובב סביב השולחן. הוא רכן מעל דראקו, יד אחת על כיסאו והשנייה על השולחן. פניהם היו במרחק סנטימטר בלבד, כל כך קרובים שדראקו יכל לראות כתמי חום בעיני האזמרגד שלו.
"אני לא רואה שום אומץ." התגרה דראקו.
ואז הארי נישק אותו. ידיו של הארי נפלו על כתפיו כל כך מהר שדראקו התנדנד על מושבו. דראקו הושיט את ידו ותפס את החולצה של הארי בניסיון לשמור על שיווי המשקל שלו, מה שהביא לכך ששני הבנים נפלו על הקרקע כשהארי על העליונה. לחייו של הארי היו אדומות ממבוכה כשניסה לקום. אבל כל מה שיכל לעשות זה לברך את בירכו של דראקו.
דראקו הניח את ידיו על מותניו של הארי. "תפסיק. תן לי."
בתנועה זורמת אחת, דרארו סובב אותם, ככה שהוא כרע ברך מול הארי.
"ולצורך התייחסות עתידית," דראקו חייך. "אני תמיד בטופ."