הקובייה האחרונה שהוטלה

כשדווקא הדבר הכי מוכר ובטוח בעולם, שפת האם שלנו, משתנה- ההיסטריה בקרב האנשים לא ניתנת לתיאור. החפצים נפגעים ראשונים, ואז החיות, ואז בני האדם, בזה אחר זה, כך שכל אדם שעוד נשאר בחיים חוזה באובדן אהוביו.
קלייר נערה רגילה מלבד המשפחה אליה נולדה. דברים שנראו לה כניסים בלתי אפשריים, כגון היוולדה, מתבררים כלא פחות מאשר סיוטים: חובות שלא ניתן להחזיר.
כשכל מה שנותר לסובבים אותה לעשות כשאהוביהם מתים להם בידיים הוא להתאבד, לקלייר אין מה לעשות מלבד לקחת את עצמה בידיים ולשים לזה סוף- בזמן שהולך ואוזל...

זה הסיפור הראשון מבין רבים אחרים שהחלטתי לפרסם. אשמח לביקורות, זה מאוד יעזור לי להשתפר :)
כמובן שיהיה המשך, ספר 2, (״מספרי ברזל״) כי הסוף פתוח ומפתיע..
מפרסמת את הפרקים בהדרגה כל 10 צפיות.

קריאה מהנה!!