״אני לא חושב שאת מודעת לאיפה שאת נמצאת״ הטון שלו ניהיה רגוע, היה נראה שהוא שיחק במצבי הרוח שלו,משפט רגוע,משפט צועק.
פחדתי.
לא ידעתי איך הוא עושה את זה, לרגע אחד שולט בעצמו, לרגע אחר מתפרץ.
פחדתי, פחדתי ממנו.
״את מפחדת?״ הוא מתקרב אליי יותר,
אני נדבקתי עם גבי לגב הכיסא,
לא יכלתי להוציא מילה מפי, כאילו הוא שיתק אותי במבט המאיים שלו.
נערתי את ראשי לשלילה במהירות.
״בטוחה?״ הוא היה משועשע ממני, ראיתי את זה בעיניו.
רציתי לברוח!
~
דילן אדוארדס ראה אותה, והוא סימן אותה.
היא עבדה בסטארטבקס,
הוא עמד שם מאחורי החלון הגדול ובהה בה.
רק הוא קלט את העיניים העייפות שלה, חומות וירוקות שהוא רצה שהן יסתכלו רק עליו.
היא חייכה, הוא לא ידע למה, החיוך ישב לה על הפנים כל כך בטבעיות שהוא ידע שהיא אישה מאושרת ושמחה,
להפך ממנו.
דילן ידע שהיא הולכת להיות שלו.
שהוא הולך להרוס את כל התמימות בתוכה, להפוך אותה לילדה הרעה שלו ורק שהוא יהנה ממנה.
מה שקלואי לא ידעה, זה שדילן סימן אותה,
וכשמר אדוארדס מסמן מישהי, אין דרך לחזור חזרה.