אמא שלה התארסה לאיש העשיר והמוכר במדינה הם עברו לגור איתו אך מה שהיא לא ציפתה לו זה שהאח החורג שלה יהיה האויב המושבע שלה מבית הספר. מה קרה שהם גילו שהם הופכים להיות חורגים? תמשיכו לקרוא💜

"ואם אני לא רוצה לבוא" שאלתי אותו בקול מאתגר והרמתי גבה. הוא משך בכתפיו. "זה לא משנה, את באה איתי גם אם אני אצטרך לסחוב את התחת שלך מהמיטה עם הפיג׳מה שלך" הוא אמר והביא אגרוף לשק איגרוף. הסתכלתי עליו ושילבתי ידיים. "יש לך מזל שאני מחבבת אותך" אמרתי וראיתי את הגיחוך השחצן שלו. "תמשיך תמשיך לגחך, אני מורידה את התחת שלך לרצפה תוך שנייה." הסתכלתי על הגב שלו. *** אי אפשר לנצח אותה בשום קרב. הוא באד בוי סקרן מאוד. היא חסרת רחמים. הוא חטטן. היא קרה. הוא שחצן יותר מידי. היא התלמידה המצטיינת של בית ספר. הוא הבאד בוי שבעצם מסתתר אצלו הרבה חכמה. היא הולכת מכות כדי להשתחרר. הוא צופה בה כדי לנסות להבין אותה. קוראים לה קלייר ואלקר קוראים לו בלייק ג׳ונסון.

לא טובה בהקדמות. תיכנסו ותבינו☺️☺️ אזהרה- יש פירוט יחסי מין. מערכת יחסים של דאדי וליטלגירל. תמימים אנחנו לא. אז לא אשים הגבלת גיל אז תהנו☺️ -הסיפור גמור-

~לכל מי ששאל לאן אוליו נעלם~ **לפני הספר ממליצה לקרוא קודם את (חטאי העבר)** מעולם לא נתתי למשהו לאיים עלי. אני שייך למאפיה שנים, נותן בשבילם והם בשבילי. אבל היום. עכשיו, ממש מולי עומד אדם שחושב שאני אתכופף למילתו. בעולם שלי הייתי מחטיף לו אגרוף או שניים אבל עכשיו אני פשוט שקט. בולע רוק שהוא אומר את המילים שגורמות לכל גופי לרעוד. ״ויולה וילנד. אני יודע איפה היא גרה, איפה היא עובדת.״ עיניו מביטות בי בסקרנות מגוחכת. כאילו נהנה לשחק בי. ״הדבר היחיד שאתה צריך לעשות כדי שהיא תישאר בחיים פשוט מאוד, זה להתרחק מאוולין סוייר.״ לכן התנעתי את האופנוע ולא הסתכלתי לאחור, נסעתי קדימה. כי אם יש סיבה אחת שתגרום לי לעזוב הכל כך זו רק ויולה. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

מה יקרה כאשר מלך השכבה יאלץ לבצע עבודה בהיסטוריה עם הפריק הבודד של בית הספר?

לא הייתי צריך לנשק את סת׳. הייתי צריך להישאר בתוכנית ההתעלמות שלי. מעכשיו גם ככה התעלם ממנו והוא ממני. ״פאק !״ פלטתי משפתיי לא מאמין למה שקרה. נכנסתי למקלחת עוטף את עצמי במים. נושף ומתיז אותם לכל עבר. והוא רק ביקש את המספר שלי , אני חתיכת לוזר. אסור היה לי לעשות זאת. קולין הבהיר לי רק היום כמה כדי לי להתרחק ממנו. הוא בטח רק שיחק בי השתעשע קצת. עצמתי את עיניי נותן למים לטשטש את הדמעות שזולגות. הוא לא היה צריך להתייחס אליי ככה זה גרם לי לטעות כלכך. אני כועס, כועס על עצמי ועליו על שנתן לי לחשוב כלכך מעבר. אוסטין הוא נער תמים וטוב ההפך הגמור מסת׳. ששניהם נפגשים זה היה נראה כמו סתם מקריות. אבל זה לא היה מקרי ממש לא. אוסטין הבין זאת , הוא ידע שסת׳ מושך אותו אליו. סת׳ לא בשבילו, כולם ידעו זאת. הוא ידע זאת בעצמו אבל משהו קרא לו. והוא לא יכל להתעלם. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

תקציר ריי בת ה19 עוברת התעללות על ידי הוריה המאמצים שלא מעוניינים בה. היא בשנה הרביעית שלה באוניברסיטה כדי להפוך לרופאה. ריי חכמה במיוחד, ידועה בטוב לבה הרחב ובעיקר היא ביישנית מאוד. אייס בן ה21 הוא ראש כנופייה שקט ומסוכן. מעולם לא תראו אותו עם חברים, או מחייך ומדבר. הוא עוסק בעסקים מפוקפקים וכולם יודעים על הכנופייה שלו הידועה ביותר במדינה, ולכן כולם מפחדים ממנו. מה קורה כשריי נתקלת באיש הקשוח בשם אייס קינג כשמצבה פגוע? מה גורם לאייס להתעניין בריי?

"תעזוב אותו!" צעקתי לא מבינה איך אני בכלל מעיזה. "מה אמרת?" הוא אומר מתקרב אליי עם מבטו הקר ועיניו האפורות. מנורת הרחוב מאירה על פניו כעת, כך שאני יכולה לראות את תווי פניו טוב יותר. עיניו האפורות נראות כעת מעט יותר מקודם. אני מנחשת שצבע עיניו משתנה לפי רגשותיו ועכשיו הוא לוודאי כועס, לכן הן נראות כהות יותר. לסתו משורטטת כך שנדמה לי שאם אעביר את האצבע שלי עליה, אני אחתך. עצמות לחיו בולטות, אבל לא יותר מידי, במידה המחמיאה לו. שפתיו מלאות ובשרניות, כאלה שלכל בחורה יתחשק לנשוך מעט, בשרניות ואדומות מעט. אפו מעט סולד בצורה המחמיאה לפניו. שיערו השחור, שחור פחם, שופע ונראה כל כך רך ונעים למגע כך שאני רק רוצה להעביר את ידי בשיערו. אני משתחררת מן הבהייה בה שהיתי לרגע מיופיו המהפנט. "ת-תעזוב אותו... א-אני אביא לך את הכסף." ----- הכירו את לאלי מילר, בחורה רגילה שלא יודעת מה צופן לה הגורל. אחרי משמרת לילה, היא מצפה לחזור לביתה כרגיל, אבל אז היא פוגשת באדריאן סמית'. ומשם... שום דבר לא יחזור להיות רגיל.

בסיפור שלי יש המון דברים. כאב, בגידה, אהבה אבל בעיקר כאב. והמון ממנו. כל כך כואב לי. החיים שלי הסתובבו להם רק בגלל דבר אחד. ומסתבר שהכל היה שקר. החיים שלי נהרסו רק בגלל השקר הזה. אף אחד לא האמין לי. אף אחד. פשוט נטשו אותי, זרקו אותי כמו שזורקים זבל. ועכשיו אני פשוט צריך להיתקע עם האנשים האלה, האנשים שעזבו אותי. אבל אני שמח. אני שמח שאני לא זוכר אותו. לא מגיע לו שאזכור, לא אחרי שלא האמין בי. הוא היה צריך, לפחות הוא. או לשאול אותי, לברר... אבל לא. עכשיו הוא מתחרט. אבל עכשיו זה מאוחר מידי. הסיפור שאני הולך לספר לכם הוא לא סיפור פשוט הוא כואב. אז אני מזהיר כבר מעכשיו. **כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**

תום אף פעם לא חשב שהוא יתאהב באחותו של איתמר, החבר הכי טוב שלו. הוא נשבע לאיתמר שבזמן שהוא לומד בפנימייה והוא רחוק מהבית- הוא ישמור על ירדן, כאילו היא אחותו הקטנה באמת. הוא דאג לשמור ממנה מרחק ולהסתכל עלייה מרחוק. הוא לא חשב שהוא אי-פעם יסתכל עלייה אחרת חוץ מ׳אחות של איתמר׳. עד יום שישי אחד, שבדרך-כלל היה כמו של יום שישי שהם היו רואים אחד את השני, רק שהפעם הוא ניגש אלייה, ומאז הפך את כל החוקים. ככל שהזמן עובר העניינים רק הולכים ומסתבכים. סודות, בעיות, חברים ואפילו משפחה לא מתפקדת. מערכת היחסים שלהם היא כמו רכבת הרים בדיוק, פעם עולה ופעם יורדת.. אך לפעמים השאלה היא האם אחרי כל ירידה- כזה קל לעלות? ⚒⚒ ••סיפור גמור••