ספר שני מתוך סדרת "המלאכים והמיועדים"
~
טרוי אנליס בת העשרים לא מחכה למישהו שיבוא להציל אותה.
עם אחות בת שבע, ללא הורים או משפחה, הגיוני בהחלט שלא תחכה.
היא צריכה לפרנס את אחותה ואת עצמה, ולדאוג שהילדות שלה לא תילקח ממנה- והיא תעשה הכל בכדי למנוע זאת.
אבל לאחר שבוע נוראי בו היא מפוטרת מעבודתה, מאולצת לעשות את דרכה אל ביתה ברגל בגשם נוראי, טרוי חווה את הסיוט הגדול ביותר שלה.
לראות מישהו מאיים על חייה של אחותה.
טרוי ידעה באותו הרגע שהחיים שלה הולכים להשתנות. היא צדקה.
היא לא ציפתה לכך שחבורה של אנשים משונים יטענו שהיא 'מיועדת' למישהו, שמסתבר כי היה אמור להגיע אליה מזמן, ושהם הגיעו בכדי להרוג אותה.
טרוי מצליחה להימלט מהם לאחר שהם חוטפים את אחותה הקטנה, והיא מבינה שהסיכוי הטוב ביותר שלה להחזיר אותה הוא למצוא את אותו גבר, שהתברר כמלאך המוות.
אך כיצד מוצאים מישהו שאינך יודעת אם הוא קיים והיכן הוא נמצא?
בסיפור שלי יש המון דברים.
כ אב, בגידה, אהבה
אבל בעיקר כאב. והמון ממנו. כל כך כואב לי.
החיים שלי הסתובבו להם רק בגלל דבר אחד.
ומסתבר שהכל היה שקר.
החיים שלי נהרסו רק בגלל השקר הזה.
אף אחד לא האמין לי. אף אחד.
פשוט נטשו אותי, זרקו אותי כמו שזורקים זבל.
ועכשיו אני פשוט צריך להיתקע עם האנשים האלה, האנשים שעזבו אותי.
אבל אני שמח. אני שמח שאני לא זוכר אותו.
לא מגיע לו שאזכור, לא אחרי שלא האמין בי.
הוא היה צריך, לפחות הוא. או לשאול אותי, לברר... אבל לא.
עכשיו הוא מתחרט. אבל עכשיו זה מאוחר מידי.
הסיפור שאני הולך לספר לכם הוא לא סיפור פשוט
הוא כואב. אז אני מזהיר כבר מעכשיו.
**כל הזכויות שמורות לי אין להעתיק**