העולם שלי

אני יושבת בשקט מאזינה לרעש שיוצא מהאוזניות.
תוהה לעצמי למה אני בכלל קיימת
אני מרגישה שבטעות הוקפצתי לפה
אני רוצה להעלם מהעולם הזה
חשבתי שזה לא יקרה לי
תמיד שמעתי אנשים כמה זה כיף כמה זה מרגיש
הם דיברו בעיקר על הטוב בסיפור
ששחכו להזכיר את הכאב שתבוא בכל דרך אפשרית
אני כל כך רציתי שזה יקרה גם לי
ועכשיו כזה קורה אני לא רוצה את זה
אבל אני גם רוצה את זה

הוא מעצבן אותי שכל שנייה שעוברת הדבר הזה שאני מרגישה עליו גובר יותר
האישיות שלו מטריפה אותי

ולמה אני לא אומר לו? כי אני מפחדת אני מפחדת מהשמועות שיתרצצו סביבי
מי אני בכלל שהוא יסתכל לכיווני
אני תמיד תוהה לעצמי מה מצאתי בו שאין לאף אחד אחר ?
אני כל כך אוהבת אותו שזה כאב שזה שורף לי בכל הגוף