על אהבה ושטויות אחרות

דמעותייך נופלות לאט, ואת לא יודעת אפילו להסביר את הכאב שיש בך.
הכאב על כך שאת מנדה את עצמך, מפלה את עצמך, מורידה מעצמך.
מחכה לאישור האחרים , שיאמרו לך ויאשרו שאת בסדר.
אבל את לא בסדר!
את לא בסדר בכלל! וזה בסדר.
זה כל כך בסדר שאת לא בסדר.
תבכי ילדה שלי.
תבכי, מותר לך. ואם מישהו שואל, תסבירי לו שדמעותייך מתפרצות כי את זקוקה לאהבה.
אבל הוא לא יבין,
ואת גם את, לא הבנת כל כך הרבה זמן.

את לא רוצה להיות נאהבת על ידי אחרים.
את רוצה להיות נאהבת על ידי עצמך.
ואת לא רוצה שאחרים יקבלו אותך.
את רוצה שאת תקבלי את עצמך.
וזה הכל, נכון?
ופתאום את מבינה וזה מכה בך.
ואת בוכה . ותבכי, קטנה שלי, תבכי. את צריכה לבכות.

את מתנדנדת כשיכורה הצמאה לאהבה, מחפשת סביב אחר מישהו שיאהב ויעריץ.
אבל את מאבדת את עצמך תוך כדי.

תבכי ילדה שלי ,
כי היום הבנת שאת צריכה להפסיק לחפש אהבה מבחוץ, אלה למצוא אותה מבפנים.
למצוא את האהבה שבתוכך- האהבה אלייך.

את לא בסדר. וזה בסדר.
תקבלי כבר את עצמך.