פיסות, חלקים ושברים הם דברים בלתי נמנעים. הם היו, ויהיו תמיד חלק מהנשמה שלנו. ככל שנגדל גם הכמות שלהם תגדל איתנו. האהבה ידועה לשמצה בכך שהיא מותירה בנו שברים מהסוג הקשה ביותר, וצלקות מהסוג העמוק ביותר, אך האם זהו כל סוג של אהבה? הרי ישנה אהבה עצמית, אהבה רומנטית, אהבה לבני משפחה ואין ספור סוגים נוספים של אהבה וחיבה שלכולם דבר אחד משותף: הריסות שהיא מותירה אחריה. עולמה של רוני נהרס והיא נלחמת בהכל על מנת לתקן אותו ולגרום לו להיות מה שהיא רוצה, אך לא תמיד מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים זה מה שבאמת אנחנו צריכים. היא נאבקת בכל כוחותיה ומגלה על עצמה, על הסובבים אותה ובעיקר על האהבה דברים שקודם לכן לא ידעה. היא עושה זאת בעזרתו של שי הנער הבלונדיני עם העיניים החומות שהקסים אותה מהרגע הראשון בעזרת חיוכו הביישן. זהו לא עוד סיפור רגיל. גם לא מאלה שאומרים שהם סיפורים יוצאי דופן, אך לבסוף מתגלים כסיפורים רגילים וחסרי פואנטה. זהו סיפור שמדבר על להילחם על הדברים שאתה רוצה, על עקרונות, מוסר וכמה רחוק אתה מוכן ללכת על מנת להשיג את מה שאתה רוצה. הסיפור ידבר גם על זה שככל שהאושר שלנו יהיה תלוי בדבר חומרי, כך לעולם לא נהיה מאושרים ותמיד ננסה לרדוף אחרי האושר החמקמק.