היום שאחרי

קניות

עבר שבוע. ופרסי ואנבת' הרגישו מאושרים ועשו חיים במחנה. ביום שלישי הם קמו אחרי שאגוז מלך בגודל של תפוח פגע לאנבת' בפרצוף. "פייפר, אני נשבעת ב-" אמרה אנבת' וקמה בפרצוף זועם. "יוצאים לקניות!" אמרה פייפר בעליזות. "לא" אמרה אנבת'. "אנחנו קונות לך שמלה!" אמרה פייפר בהתרגשות. "לא עכשיו" אמרה אנבת'. "בבקשה?" אמרה פייפר בהתחננות. "שחכת שהתחסנתי לדיבור הקסמה שלך ביום שגרמת לי לקנות שמלה בקוטר קילומטר בצבע ורוד בזוקה?" שאלה אנבת'. פייפר רטנה. "מה קרה? יש מפלצת?" שאל פרסי שהתעורר פתאום ושלף את אנקלוסמוס. "לא, אין מפלצת" אמרה אנבת'. "אבל אתה קונה חליפה היום"

הם שאלו את הוואן של המחנה. (דא) ויצאו ל- נכשתם נכון! לניו יורק! איך נחשתם? הפעם כולם הגיעו: ג'ייסון, פייפר, פרסי, אנבת', ליאו, קליפסו, פרנק, הייזל, ריינה, וויל, ניקו, ואפילו קלאריס שנראה היה שהיא נלחמה בצבא של תפוזי דם. (פייפר נראתה עליזה במיוחד אז כנראה שהתיאור היה נכון) ואפילו כריס שנגרר לשם כי נראה היה שהוא רוצה להשלים עם קלאריס אבל היא התרחקה ממנו. וכמה חניכי אפרודיטה.

"איך כולם ייכנסו?" שאלה אנבת'. "בלי בעיות" אמר ליאו. הוא שלף נגרר לרכב שאחרי שהתחבר לוואן (באופן מושלם) הוואן נראה קצת כמו אוטובוס מוזר. "טא-דא!" אמר ליאו. "יפה וואלדס" אמר פרסי לליאו. הפעם פייפר נהגה. אנבת' ישבה לידה, פרסי, ג'ייסון, וכריס במושב האמצעי, ובמושב האחורי הייזל ישבה על פרנק, קלפסו על ליאו וויל וניקו הסכימו להיכנס לנגרר.

"לאן אנחנו נוסעים?" שאלה אנבת' את פייפר. "לאחותי" אמרה פייפר. "אה, יש לך גם אחות מעצבת שמלות כלה" אמרה אנבת'. "נכון" אמרה פייפר. "ולבעלה יש בוטיק לחליפות חתן" "מקסים" אמרה אנבת' בציניות. "אני בחיים לא אלבש שמלה נפוחה רק שתדעי" אמרה אנבת'. פייפר נאנחה.

הם הגיעו. פייפר, אנבת', הייזל, ריינה, קליפסו, קלאריס (ששמרה מרחק בטוח מפייפר) וחניכות אפרודיטה ירדו מהוואן והלכו לכיוון חנות שהיה כתוב עליה- "בטיק שמות חלה?" שאלה אנבת'. "בוטיק שמלות כלה." אמרה ריינה. "אה" אמרה אנבת' והן נכנסו.

החנות היתה קטנה אבל נעימה. היה דלפק קטן ליד הדלת וכמה מדורים מלאים בשמלות מגוהצות. החנות הייתה קריר והדיפה ריח קל של ורדים. אישה יצאה מאחורי הדלפק. "שלום" אמרה האישה במבטא צרפתי קל. "אני רוז" היא לחצה את ידיהן. היא היתה נמוכה יחסית אבל חיננית מאוד. היא לבשה שמלה אדומה אלגנטית וכמה תכשיטים דקים מזהב.

"מי המאושרת?" שאלה. כולן הצביעו על אנבת'. "אני" אמרה אנבת'. "מעולה" אמרה רוז ושלפה משום-מקום סרט מדידה. היא פיזזה סביב אנבת' והתחילה למדוד אותה בעוד ממלמלת דברים. "כן, בואי, אני אראה לך כמה שמלות" רוז הראתה לה שמלות מהממות ופחות מהממות. צעקניות ופחות צעקניות. אבל אנבת' לא אהבה אף אחת. "רוצה ללכת לאיזור היווני?" שאלה רוז. "מה?" שאלה אנבת'. "איזור עם שמלות לחתונות יותר קלאסיות" צחקקה רוז. אחרי כמה שמלות שאנבת' ממש לא אהבה היא ראתה משהו.