וואן שוט/ טאהקוק

טאהקוק פוראבר

נ.מ. קוקי. 

ירדנו מהמיניבוס שלנו למפגש מעריצים כל אחד בפוזה שונה:

ג׳ימין עם פרצוף בוקר מכובע צמר על שיערו

נאמג׳ון החזיק את ידו של ג׳ין ושניהם ניראו דיי עליזים

הובי כרגיל עם חיוך ענק על הפנים בודק משהו בטלפון

יונגי עם הפרצוף שלו נראה דיי כועס שהעירו אותו משניה

ואני וטאהיונג שלא רצינו לרדת כי ידענו שברגע שנעשה את זה נצטרך להחביא את חברות בנינו ולא להראות יותר מידיי קירבה בשביל שהשמועות שאנחנו זוג לא יהפכו לאמיתיות כפי שהן באמת, אבל בכל זאת אחרי כמה רגעים ירדנו שנינו ונכנסנו עם כולם לתוך סטודיו שבו יארגנו אותנו למפגש מעריצים אם זה איפור בגדים ופן בשיער.

אחרי שעה כולם היו מוכנים ונכנסנו לאולם שבו יתקיים מפגש המעריצים ולא יותר מכמה דקות המקום היה רועש מאוד ומלא ארמי, בנות בעיקר קיבלנו רמקולים ואחרי שסידרו את השמע והכל לאט לאט ארמי התחילו לעבור אחד אחד בנינו שנחתום על דברים שלהם ולהחליף כמה מילים ככה עוד ועוד בנות עברו בין שיבעתינו ודיברנו איתם כרגיל כמו כל פעם, נשארו עוד טיפה בערך עשרים ארמי וראיתי אחרי מלא זמן איך המפגש מעריצים הולך ונגמר לו אבל אז עיניי פזלו אל טאהיונג שישב דיי רחוק ממני ליד ג׳ין שלוש מקומות משלי, וואי הגוף שלי התחרפן מהמראה שלו, ראשו היה נטוי אחורה וגופו היה רפוי גם כן הבגדים שהוא לבש לא עזרו הרבה חולצה אדומה דיי הדוקה לגופו ומכנס עור שחור צמוד, שמעתי נשימה/אנחה קטנה יוצאת מיפיו וישר זה הדליק את גופי כי אני כמובן פירשתי את זה למשהו אחר,

לגמרי לא חשבתי הרבה וקפצתי עליו עוקף את חברי הלהקה שישבו בנינו ונישקתי אותו עמוקות הוא הופתע אבל לא התנגד והמשיך את הנשיקה היינו רק שנינו בעולם לא שמים לב לשום דבר שקורה ורק שהתנתקנו שמתי לב למה שקרה ״אתם ביחד?!״ מעריצה אחת צעק בקול, מיהרתי להסתכל קדימה וראיתי עוד כמה כמוה עם מצלמות שלופות בין אם זה בטלפון או מצלמה רגילה, ואוטומטית התרחקתי מטאהיונג וחזרתי להתיישב במקומי תוך כדי זה ראיתי את המבטים המופתעים שהיו על פניהם, לא ידעתי מה לעשות הרגשתי אבוד, תוך שניה אחד כבר הבנות פה ישחררו את זה לאנטרנט והלך עלי ועל כל הלהקה, מבט של חרדה היה על פני גם בלי ששלטתי בזה ומיהרתי להוריד את הראש שלי לשולחן, לא הספקתי לעשות שום דבר אחר כך שכבר ראיתי את השומרים שלנו באים ומלווים אותנו ליציאה מהאולם ישר לתוך המיניבוס, לא הייתי צריך יותר מידיי מידע בשביל להבין לאן אנחנו נוסעים, כל הנסיעה הממברים הגניבו אלי מבטים כולל טאהיונג, אפילו יונגי התייחס למה שעשיתי אבל מה אני יכול לעשות אם זה? באמת שלא שלטתי בעצמי, אני לא יודע מה עשיתי, הנחתי את ראשי על חלון המיניבוס ונתתי לעצמי לעצום עיניים, להפסיק לחשוב ולהירגע,

״קום ג׳אנגקוק הגענו״ שמעתי את קולו של נאמג׳ון מעיר אותי ומושך אותי לצאת מהמיניבוס הנהנתי בתגובה קלה והלכתי אחריו, לא מבין לאן הולכים בשל העייפות אבל יודע שהדרך הזאת מוכרת לי כאילו הלכתי בה אלפי פעמים לפני זה, רק אחרי חצי דקה קלטתי איפה אנחנו ולמה הגענו לפה, נכנסנו לבית של המנכ״ל שלנו, איפה שאנחנו עושים את הישיבות וכל הדברים החשובים, לא ידעתי מה הולך לקרות כשנעמוד מולו אבל עדיין חיכיתי לו בסלון ביתו, הוא ירד אלינו במדרגות, מבטו היה זועם מאוד, הוא היה נעוץ בי, עמוק בעיניי וידעתי הרגשתי את זה שזה לא טוב, ״ג׳אנגקוק״ הוא קרא לי וסימן לי לבוא אחריו בזמן שנכנס לחדר צדדי, התחלתי ללכת אחריו ברגליים מאט רועדות כשאני מביט בטאהיונג שיהנהן לי ורמז במבטו שהכל יהיה בסדר,

נכנסתי וסגרתי אחרי את הדלת, ראיתי אותו יושב על הכיסא שלו וקדתי קידה קטנה אך עמוקה והתרוממתי ישר לתוך מבט עינו הכועס ״אתה יכול להסביר לי מה עשית?״ שאל ואיפוק נשמע בקולו ״אני-.. אני לא יודע פשוט לא שמתי לב שהיו שם עוד מעריצות״ עניתי והשפלתי את מבטי ״אה אתה לא יודע? אז תתחיל לדעת כי עשית מלא בלגן עם הלא יודע הזה״ הוא אמר לי והרים את קולו ״אני באמת שלא שמתי לב סליחה״ אמרתי שוב, באמת מצטער ״אתה יודע עד כמה מספיק יש שמועות עליך ועל קים טאהיונג, אז איך איך אתה יכול לעשות את זה!?״ הוא צעק עלי כשקם מהכיסא והתקרב אלי ״סלי-.. סליחה אני באמת לא יודע מה עבר עלי״ אמרתי בלחש והרגשתי את הדמעות עולות בעיניי ״מה קורה פה?״ שמעתי קול עמוק מכיוון הדלת והרמתי את ראשי לצפות בטאהיונג נכנס, ״כן הנה כמובן הגיי השני מה אתה בא להגן על בעל הזוג שלך??״ הוא עכשיו הוציא את העצבים גם עליו והגבתי אוטומטית ״טאה תלך אני מסתדר אתה לא צריך שהוא יכעס עליך גם זה אשמתי״ אמרתי לו ודחפתי אותו קלות ליציאה ״לא אני לא אלך ממש לא״ אמר והפנה מבט זועם לכיוון המנכ״ל שלנו ״אתם חושבים שאתם באמת תיהיו ביחד? שהארמי יתמכו בכם אם תצאו מהארון? שהם ישארו אחרי שהם יגלו שאתם שני הומאים מזדיינים?!״ הוא צעק לעברינו והרים את הדף שהחזיר בידו והתחיל להכות בנו בחוזקה כשקצוות הנייר שורטות אותנו, לא ידענו להגיב על זה צעק עלינו דברים שחדרו כמו זכוכית חדה ללב של שנינו כך שלא יכלתי להחליט מה כואב יותר, מה שאמר עוד הנייר השורף,

״מה אתה עושה??״ שמעתי את נאמג׳ון ועוד שאר חברי הלהקה נכנסים במהרה לחדר ״אתם אל תתערבו זה לא קשור אליכם״ הוא אמר תוך כדי שהצליף בנו חזק יותר ״ברור שזה קשור אלינו ועכשיו תעזוב אותם בשקט!״ ג׳ימין והוסוק צעקו ונכנסו בשטח שבנינו לבין המנכ״ל, מגינים עלינו מפני המכות שלו ״תזוזו״ הוא סינן אליהם בקול ארסי עם מבט רצחני בידיים ״אנחנו יכולים לדווח עליך!״ יונגי צעק גם מהצד השני של החדר ״לדווח על מה? אני רק מלמד שני הומואים לא לחטוא״ הוא צעק והביט בי ובטאהיונג מבעד לזרועו של ג׳ימין ״זה לא פשע לאהוב מישהו מאותו המין שלך״ ג׳ין התערב וצעק עליו בקול שאף פעם לא שמעתי מההיונג שתמיד מצחיק את כולנו ״קומו״ הוסוק וג׳ימין אמרו לנו ותוך כדיי עזרו לנו לקום כשדמעות מרטיבות גם את חולצתם וידיהם ״בואו כל שאר הלהקה התקדמה לעברינו ועטפה אותנו, מוגנים מיפני המנכ״ל שהכה אותנו שניות ספורות לפני ״מה נראה לכם שאתם עושים?״ הוא צעק לעברינו ״אנחנו הולכים״ נאמג׳ון בקול סמכותי של הלידר אמר לו ויצאנו כולנו מהחדר. 

טוב כן זה קצר אבל.. בכללי יש בי חלק שחושב שטאהקוק ככה, לפחות בחלק מסויים, אם יש לכם רעיונות אחרים על איך טאהקוק או כל שיפ אחד נראה במציאות אני אשמח לדעת ולכו תדעו אולי זה יהיה הוואן שוט הבא 😃💙