נכדו של זה שאין לנקוב בשמו

הסימן

הגענו לכיכר גרימולד וכולנו שתקנו חוץ מלופין ששבר את השתיקה ואמר " טוב קדימה בואו ניכנס" נכנסנו לבית וראיתי את חברי המסדר יושבים בחדר האוכל ומדברים במרץ התקדמנו לעברם, פרסי,אנבת', ג'ייסון, הייזל, פייפר,פרנק וליאו נכנסו לחדר ואחריהם גם רון הרמיוני ג'יני ולופין באתי גם להיכנס אבל אז גברת וויזלי באה משום מקום ואמרה לי "תעלה למעלה הארי ארוחת הערב תהיה מוכנה עוד מעט" הסתכלתי קצת הצידה וראיתי את רון והרמיוני מסתכלים עליי די מוזר כאילו הם דואגים לי, חזרתי אל גברת וויזלי לא רציתי להתווכח אז פשוט עליתי למעלה נכנסתי לחדר התיישבתי על המיטה ופשוט חיכיתי.
ת'אמת לא הבנתי למה רק אני לא יכול להיכנס לישיבה אבל לפני ששמתי לב גברת וויזלי קראה לי מלמטה והיא אמרה שארוחת הערב מוכנה. ירדתי למטה ונכנסתי לחדר האוכל, כולם התנהגו כרגיל לקחתי לי אוכל והתיישבתי לאכול, אחרי שכולם ישבו פרסי וג'ייסון התחילו להחליף מבטים מוזרים אחד עם השני התעלמתי מזה אחרי כמה דקות סיריוס שאל אותי: " אתה לא רוצה להוריד את הג'קט שלך הארי?" " לא זה בסדר" אמרתי עכשיו פרסי וג'ייסון הסתכלו עליי ממש מוזר ופרסי שאל אותי " הארי מה יש לך על היד?" "כלום" אמרתי  הרמתי  את היד שלי " לא על כף היד על הזרוע" הוא אמר "אה זה זה כלום זה שום דבר" אמרתי מהר "אם זה שום דבר אז תראה לנו" אמר ג'ייסון עכשיו לא הייתה לי ברירה גם כולם הסתכלו עליי במבט חושד "אתם יודעים מה אני עולה לישון" אמרתי וקמתי מהר מהשולחן וכמעט יצאתי מחדר האוכל אבל אז פרופסור מודי הגיע משום מקום ואמר: "אתה לא הולך לשום מקום עד שתראה לנו מה שאתה מנסה להסתיר" והוא נראה שהוא יכול לחכות שם עד הבוקר.
הסתכלתי על כולם וכולם הסתכלו עליי
נשמתי נשימה עמוקה והורדתי את הג'קט
הם בהתחלה לא הבינו על מה הם אמורים להסתכל,יישרתי את הזרוע ואז הם ראו וכולם נראו מזועזעים גברת וויזלי משכה לי את היד בכוח ואמרה "מי עשה לך את זה?!?" "הדודים שלי" אמרתי בשקט "אתה רציני?" שאל פרסי "כן..." אמרתי "למה שהם יעשו את זה?" שאל ג'ייסון "אתה לא מכיר את הדודים שלי, קודם כל הם שונאים קוסמים והם שונאים אותי" אמרתי "אזזז רק כדי להבין הם עשו לך את זה כי...?" שאלה אנבת' " כי לא הקשבתי להם כל החופש" אמרתי

סוף סוף הפרק יצא🥳🥳🥳🥳
מקווה שתאהבו