ג'ון הלכה (עם עזרתו של אמבר, כמובן) אל חדר הטלוויזיה. זה היה חדר גדול עם שולחן פינג – פונג במרכזו. בחדר חיכו לה אנבת', איש מבוגר בכיסא גלגלים, וילד עם שיער שחור ועיניים ירוקות – בצבע של הים. כשהילד ראה אותה הוא כיווץ את פניו להבעה של שנאה טהורה. ג'ון חשבה שהוא הולך להתנפל עליה, ושלחה את ידה אל הסכין שאנבת' נתנה לה – שכמובן לא היה עליה, הרי היא החזירה אותו לאנבת' בתום הקרב – אבל ההבעה על פניו של הילד מיד השתחררה, והוא נאנח. "את באמת ממש דומה לו, את יודעת", הילד אמר. ג'ון ענתה בחיוך מהוסס: "כן. בזמן האחרון אומרים לי את זה הרבה." "אחרי כל מה שהוא עשה לנו..." הוא הפסיק לדבר ואנבת' חיבקה אותו. "טוב, אני לא אסביר את הכל עכשיו. זה התפקיד של כירון." אמר הילד. "דרך אגב, קוראים לי פרסי"הוא הוסיף. "ג'ון". הם לחצו ידיים. "אז, איפה כירון?" שאלה ג'ון. האיש בכיסא הגלגלים השיב לה: "ממש פה, יקירתי" "אתה כירון? הקנטאור?" ג'ון הופתעה. "כן." הוא ענה "כרגע אני לא יכול לחשוף כרגע את החלק האחורי שלי, החדר הזה קטן מדי." "וואו. מגניב." ג'ון אמרה. "עכשיו, יקירתי, אני סבור שהגיע הזמן שתדעי את כל האמת על אח שלך. פרסי, אמבר, בבקשה תחזרו לביתנים שלכם." שניהם יצאו מהחדר, אמבר בחיוך מעודד לעבר ג'ון, ופרסי עם הבעה מהורהרת. כירון המשיך: "עכשיו, אני הולך לספר לך את כל הסיפור במלואו. בבקשה, אל תקטעי אותי. זה רק יאריך את הסיפור, שארוך במילא.
"כשאחיך היה קטן יותר, הוא ברח מהבית, ביחד עם ת'אליה גרייס בת זאוס ואנבת' צ'ייס בת אתנה. כמובן שהיה להם מסע מלא הרפתקאות ומפלצות. כשהם הגיעו למחנה, ת'אליה מתה והפכה לעץ, ועכשיו היא בחיים, אבל זה לא חלק מהסיפור. בזמן שהותו במחנה, לוק השתפר בלחימה בחרב יותר ויותר, ואז שלחו אותו למסע חיפושים. הוא יצא להביא תפוח מגן ההספרידות. על העץ של התפוחים שמר דרקון. לוק יצא למסע, אך הוא נכשל בו. הדרקון הביס אותו, והשאיר לו צלקת גדולה וארוכה על הלחי, מהעין עד לשפה. איפשהו בזמן שהותו במחנה, בבית, או במסע חיפושים, הוא פיתח טינה רבה כלפי אבא שלו, שלא עזר לו להתמודד עם אימו, שהשתגעה. זאת, לדעתי, גם הייתה הסיבה שהוא ברח. והטינה הפכה לשנאה. הוא התחיל לשנוא את כל האלים. ואז הוא בגד בנו. הוא כרת ברית עם קרונוס, אדון הטיטאנים. כרגע אנחנו מנהלים נגדו מלחמה." ג'ון הייתה המומה מכל המידע שהיא הרגע קיבלה. היו לה הרבה שאלות, אבל כרגע רק אחת בלטה בראשה. "ומי- ומי היה אבא שלי – שלנו?" כירון ענה את התשובה שהדאיגה אותה מהרגע שגילתה שאמא של אנבת' היא אלה. "אבא שלך הוא הרמס, שליח האלים, פטרון הנוודים, הגנבים, הסוחרים, הסופרים, והרופאים" באותו רגע בדיוק סימן התחיל לזהור מעל ראשה. זה היה קדוקאוס, סמל הרמס.
☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️☀️
ווהו! 450 מילים! יאיי!
תגובות לא הורגות!
גם הצבעות לא!
תודה שקראתם!
אני הייתי קרוקשנקס, ושיהיה לכם המשך יום מיאו!
YOU ARE READING
(1) June, daughter of Hermes (1)
Fanfictionתודה לJohnnywithagun@ (אני לא יודעת למה זה לא מתייג ;-;) על הכריכה המדהימית 3> זכה במקום השלישי בתחרות ספרי מד״ב ופנטזיה 2021 פברואר - מרץ. תקציר (כנראה ישתנה הרבה פעמים): ג׳וּן היא רק עוד ילדה שגרה עם אימה המשוגעת. אבל מה קורה כשהיא מגלה סודות עלי...
