נהר החיים

פרק ראשון

זה היה עוד יום רגיל של אלת המוות, שרק עכשי התעוררה משנתה, לאחר עבודה קשה וממושכת של האתמול. היא התיישבה על המיטה, פיהקה והתמתחה.ברגליים כבדות קמה והלכה אל המראה שעמדה בקצה השני של החדר. היא הסתכלה על עצמה כמה שניות והלכה להתלבש. לא שהיו כלכך הרבה אופציות, היא בחרה בדבר הראשון שנפל עליה מהארון. לאחר שהתלבשה היא יצאה לעבודה,  עבודת נצח. העבודה שלה הסתכמה בלהעביר את המתים מצד החיים, לצד המתים בלי פגע וזה מה שהיא עשתה מידי יום. לאחר שהיא העבירה את קבוצת האנשים שמתו במהלך השמונה שעות שהיא ישנה, היא התיישבה על שפת הנהר, ופשוט הסתכלה לעברו לצד השני, לצד של אלו שרק הרגע הגיעו לעולם הבא. חלקם היו מבוהלים חלקם היו שמחים, היו זקנים ותינוקות שהרגע נולדו. היא הסתכלה לעברם ולא יכלה להבין, מה הם מרגישים ומה הם חובים. היא בחיים לא הרגישה שום דבר מאז ומעולם. היא התעוררה מהחולמניות שלה ושטה לעבר הקבוצה החדשה, של האנשים שזה עטה הגיעו. לאחר שהיא עברה את הנהר, היא התחילה הרצאה הרגילה שלה: "שלום גבירותי ורבותי, ברוכים הבאים לאי חיי הנצח, המקום שממנו תעברו אל העולם הבא והמקום שאליו אתם באים כאשר מזמנים את הנשמה שלכם. כרגע אתם עוד נמצאים בשטח נטראלי, ברגע שתגיעו לצד השני, אתם תונחו ללכת לגן עדן או לגיהנום. לסיכום ברוכים הבאים!" היא התחילה להעלות את כולם אל הסירה ופתאום היא הבכינה במשהו, שיערו היה שחור ובוהק, הוא היה גבוה ועייניו היו חומות כקורת עץ האלון.  לפתע היא הרגישה משהו חם מתפשט בכל אברי גופה, רגש שלעולם לא חוותה עד אותו היום. היא עדיין לא הבינה מה זה היה. באותו הרגע היא החליטה להתעלם מאותה תחושה מוזרה, אך משהו מבפנים דחף אותה לדבר איתו, למרות שעד אז היא בחיים שלא עשתה זאת, משהו מבפנים אמר לה לעשות את זה. היא נגשה לאותו בחור ושאלה לשמו. שלום לך אדוני מה שמך? היי שמי ג'ק ענה לה בקול קצת רועד, באותו הרגע אלת המוות הבכינה בכך ואמרה לו, אל תפחד גק, אינני רוצה לפגוע בך. נשימתו של ג'ק התחילה לאט להרגע. הוא שאל את אלת המוות לשמה, אך היא התקשה לענות לו.אינני נושאת שם, לא היה לי כזה מאז מעולם. מוזר ענה לה ג'ק, לכולם צריך ליהיות שם. בעוד כולם מסתכלים על אלת המוות וג'ק אשר לא החליפו מילה לאחר דיאולוג זה. התחילה הסירה לשוט, לעבר צד המתים. כשהגיעו לחוף, אלת המוות הייתה צריכה לסיים את עבודתה בזה, אך הפעם החליטה להתלוות אל הקבוצה. הם הלכו כמה רגעים עד שהגיעו לשניי שערים גדולים. מרחוק הם ראו את אל המשפט, זה שהיה צריך להחליט לאן תלכו, לאחר שכלולו של חייכם. ג'ק עמד אחרון בתור, הוא הסתכל אל עבר אלת המוות שעמדה מרחוק והסתכלה עליו.  מבטה היה קר כתמיד, אבל משהו במבט הזה נתן לו תקווה, הוא ידע שזאת לא פעם אחרונה שהוא רואה אותה.