נקודת מבט ג'ין
הרגשתי שיש לי פיפי והרגשתי שאני חייב להתפנות ממש דחוף
"אממ נאמי אני חייב ללכת לשירותים אני כבר אחזור" אמרתי מקווה שהוא לא יברח לי
"בטח בייב אני אחכה לך בספסל שמאחורי הבית הספר" אמר נאמג'ון והלך
הסמקתי מהכינוי שהוא נתן לי
וברחתי לשירותים
נכנסתי לתא עשיתי את צרכיי לבשתי בחזרה את המכנסיי
ולפתע שמעתי קולות של בכי מהתא שליידי
יצאתי מהתא בשקט
ומנסה להציץ בשקט לתא השני
אני מקווה שלא יעברו כאן ילדים ויחשבו שאני איזה סוטה אחד
החלטתי לפתוח את התא והופתעתי שהיא לא הייתה נעולה.
ראיתי ילד שיושב עם רגליים מקופלות קרוב לחזה ובוכה
ברגע שהוא שמע שהדלת נפתחה הוא הרים את מבטו אליי
כלכך כאב לי לראות את הילד ההוא במצב הזה
"אמ היי אתה בסדר?" ניסיתי להגיד בקול עדין שהוא לא יבהל
"כ-כן" אותו אחד ענה לי וניגב עם שרוולו את דמעותיו שזלגו להן
מעולם לא ראיתי אותו כאן בבית ספר חשבתי לעצמי כנראה הוא תלמיד חדש
לפתע ראיתי מלא סימנים ושריטות על הפנים ועל גופו
"מי עשה לך את כל הסימנים האלו?" אמרתי בקול טיפה תקיף ודואג בו זמנית ממה שתיכננתי
"זה כלום,אף אחד.." הוא אמר בלחש ובפחד
התקרבתי אליו יותר ויותר ופשוט חיבקתי אותו כמו שלמדתי מהוסוק חברי הטוב,
בלי אף מילה מיותרת
ניסיתי להראות לו בחיבוק
שאני לא אפגע בו ושהוא יוכל לבטוח בי ולסמוך עליי
אחרי כמה דקות התנתקתי מהחיבוק
הוא חייך אליי טיפה
והוא הזכיר לי ארנב קטן וחמוד
חייכתי אליו בחזרה
"אה כמעט שכחתי להציג את עצמי" אמרתי בצחקוק ומהטיפשות שלי
"קוראים לי סוקג'ין אבל אתה יכול לקרוא לי ג'ין ואפילו Worldwide handome" אמרתי בחיוך
אותו הילד התחיל לצחקק
"Worldwide handome רציני?
הוא אמר והמשיך לצחוק
אוקיי הילד הזה טיפה חצוף אבל גרמתי לו לצחוק זה כבר טוב
"אכן כן" אמרתי בגאווה והעפתי את השיער שאין לי לצד
הוא המשיך לצחוק
זה שימח אותי
"ולי קוראים ג'ואנקוק" אותו אחד שמתברר שקוראים לו ג'ואנקוק בביישנות ובשקט
"יש לך שם יפה" אמרתי
"תודה , גם לך" הוא אמר בביישנות
לפתע הרגשתי רטט בכיס
הוצאתי את הטלפון וקיבלתי הודעה מנאמג'ון
נאמנאמ שלי😻✨:
_איפה אתה?_
הלב שלי התחיל לדפוק וחיול ענק עלה על שפתיי
כשראיתי שנאמג'ון שלח לי הודעה
הוא כן מחכה לי אחרי הכל
שמחתי
וסימסתי לו בחזרה
אני:
_אני עוד כמה דקות אבוא אני אספר לך מאוחר יותר_
נאמנאמ שלי😻✨:
_אוקיי תזדרז ❤_
כחושבים על זה,
אולי כדאי לי לשנות את השם שלו לפני שהוא יראה את זה או אחד מחבריי ,
סגרתי את הטלפון
והסתכלתי על ג'ואנקוק
"רוצה ללכת לאחות שתטפל בפצעים שלך?" שאלתי
הוא הניד את ראשו לשלילה
ולפתע שמעתי צעקה
שהקפיצה אותי בקטנה מהמקום
"הינה אתה ג'ואנקוקק הדאגת אותיי" אמר לפתע מישהו שדיי מוכר לי
אה רגע הוא בכיתה מתחתיי,
הוא רץ לעבר הילד וחיבק אותו בחוזקה
"למה אתה פה??מה קרה לך? למה יש לך פצעים יותר חמורים ממקודם??" הוא התחיל להציף אותו בשאלות
חמוד
"אני בסדר..טאהיונגר" אמר ג'ואנקוק
"קוראים לי טאהיונג" תיקן אותו אותו אחד בשם טאהיונג וצחק
וג'ואנקוק כתגובה הסמיק מבושה
YOU ARE READING
Taekook
Adventureתגלו את העלילה בהמשך הסיפור🤭 הסיפור נכתב ביחד עם עוד מישהי בשיתוף פעולה(יהיה רשום בהקדמה מי זאת) מקווה שתאהבו את הסיפור💕 עלול לכלול קצת: 🔞 שיפים בסיפור: טאהקוק , וימין(בקטנה) , יונמין , ונאמגין
