Untitled Part 1

פרק 2

״שוגאראקי!!״ צעקת והלכת אליו במהירות. ״שקט מה את צועקת ישמעו אותך!״ ענה שוגאראקי וגירד בצווארו.

״טוב תוציאו אותי מפה אני לא אשב כאן לעוד הרבה זמן״ אמרת ושילבת ידיים, ״הלוואי יכולנו אבל את צריכה לחכות ׳שישחררו אותך׳״ אמר שוגאראקי ״וחוץ מזה מישהו יבוא לבקר אותך בבוקר ואת לא תייהי פה זה יראה קצת חשוד״ הוסיף ואמר.

״וואי איזה תוכנית מטומטמת באמת, למה אנחנו עושים אתזה תזכיר לי?״ אמרת
״כי אני רוצה לתפוס את אול מייט זה לא ברור? ומחר אחרי שתשתחררי תבואי למקום שלנו יחכו לך שם אנשים שרוצים להצטרף לליגת הנבלים״ אמר
״זאת לא עבודה שלך לקבל אותם?״
״אני איהיה עסוק בלחשוב על תוכנית להביס את אול מייט, טוב בכל מקרה אנחנו נלך תחכי לבוקר בשקט, תישני וזה.״ אמר שוגאראקי ונעלם לתוך השער.

׳הוא לא נורמלי׳ אמרת והלכת לישון.

7:27

״בוקר טוב!!״ צעק מידוריה ונכנס לחדר שלך שוב עם כל הכיתה.
״אמאלה משוגעים התאספתם כלכך מוקדם כדי לבוא לפה?״ שאלת וכולם ענו בפה אחד ״כן!!״, הסתכלת על מידוריה וחייכת.

העברת מבט מהיר על כולם כשהם משאירים את הדברים שהם הביאו לך על המגירה.

״נו נו לך תשאל איך היא מרגישה כבר״ שמעת את דנקי לוחש אתזה לבאקוגו אבל עשית כאילו לא שמעת.
״שחרר ממני כבר קאמינארי!״ לחש באקוגו בקול רם
״היי מידוריה! אתה יכול לבוא דקה?״ צעקת, ״כןכן אני בא״ החזיר מידוריה. ״רצית משהו?״ שאל עם חיוך.
״אתה יודע מתי במקרה משחררים אותי?״ שאלת והסתכלת לו בעיינים
״כן עוד כמה דקות בגלל זה באנו.״ אמר מידוריה והתקדם ולאידה ואורוראקה.

״לך כבר!!״ צעק דנקי ודחף את באקוגו אלייך.
״אני אהרוג אותך חנון״ לחש באקוגו והסתכל עלייך.

באקוגו לקח נשימה עמוקה כדי להרגיע את העצבים שלו, ״א-איך את מרגישה?״ שאל כשכל הכיתה מסתכלת בשקט.
״אני מרגישה בסדר, תודה.״ אמרת וחייכת.

לפתע נכנסה האחות ואמרה שאת משוחררת, התארגנת בבגדים שמינה הביאה לך וכולכם הלכתם לבית הספר. באקוגו הלך עצבני עם קירישימה ודנקי מאחורי כולם, הוא היה נראה ממש נבוך אבל זה לא היה נורא, עדיף לראות אותו נבוך ואדום מאשר כועס כל הזמן.

הגעתם לכיתה, כל אחד התיישב במקום שלו. ״נראלי באקוגו בקטע שלך שתדעי״ לחשה אורוראקה, ״ אה כן? למה?״ לחשת
״רואים, הוא מתנהג אחרת ליידך,נגיד הוא רב עכשיו עם דנקי וקירי, לכי לסרו הוא בדיוק לידם ותנסי לדבר איתו על משהו, נראה״ אמרה אורוראקה.

קמת ממקומך והלכת לסרו , ״היי סרו, מסקרנת אותי התכונה שלך, איך זה עובד?״ הגעת לשולחן של סרו, שמת לב שבאקוגו הפסיק לצעוק על דנקי והוא פשוט התיישב במקום ונרגע, אבל לא לגמרי.
כדי לא להראות שהוא עדיין עצבני הוא התחיל להרעיד את הרגל, כשראית אתזה פנית אליו ואמרת ״תירגע אין לך ממה להתעצבן״, הסתכלת על סרו, ״תודה שהסברת איך התכונה שלך עובדת״ וחזרת למקום בדילוגים.