Larry Stylinson - This Kid

פרק 13

-פרק 13

*נ.מ הארי

"האז" לואי מלמל בזמן שראינו איזה סרט שאפילו לא התמקדתי בו כי הייתי עסוק לבהות בלואי.
"מממ?" שאלתי
"בא לך אוליי.. בא לך להישאר פה עוד?" הוא שאל בהיסוס
"כן למה לא" אמרתי לו
"אפשר גם לעבור אלייך.. פשוט אני שונא להיות לבד והבית שלי יהיה ריק במשך איזה שבוע" לואי אמר
"רוצה שנעבור אליי?" שאלתי בחיוך משועשע והוא הנהן

°°°°
"טוק טוק"
"לא הארי בבקשה לא עוד בדיחת טוק טוק גרועה" לואי התחנן
"הן לא גרועות!" התלוננתי
"הו הן כל כך גרועות האז.." הוא צחקק
" לואי וויליאם מי אתה שתגיד שהבדיחות שלי גרועות?" שאלתי בשעשוע
"איך קראת לי? אה אדוארד?" הוא החזיר לי באותה עקיצה
"אידיוט" צחקתי והוא אחרי, בדיוק הגענו לדירה שלי, הכנסתי את המפתח לדלת
ופתחתי, הבית היה ניראה כמו מלחמת עולם שלישית
"אה הארי.. מה קרה כאן?" לואי שאל בחשש
"בת זו.. פאקינג אלינור" מלמלתי, היא הייתה בבית שלי כשביקשתי הפסקה והיא פשוט חירבה אותו
"כלבה" לואי מלמל ואני בנתיים התקשרתי לאלינור
"הארי?" היא שאלה בקול שבור
"החלטת לחזור?" שאלה בקול נואש
"את מטורפת! את הרסת לי את כל הפקינג בית! תגידי את רצינית? למה היית פה כל כך הרבה זמן? מי הרשה לך להיכנס לי לבית? ועוד להרוס אותו? אלינור אני לא יודע מה עובר בראש המטורף שלך אבל אני לא מתכוון לחזור אלייך לא אחרי ששברת לי את כל הבית." כעסתי עליה והיא בנתיים בכתה לי ברקע
"זה היה בטעות הארי, אתה זרקת אותי מה ציפית?" היא שאלה בבכי
"לא זרקתי אותך! ביקשתי הפסקה אבל אולי זה מה שהייתי צריך לעשות! איך פאקינג שוברים בית בטעות?!" צווחתי בכעס וניתקתי לה
"מה אתה עושה?" שאלתי את לואי כשהוא התחיל לאסוף את האגרטל השבור
"אנחנו צריכים לסדר פה" הוא מלמל והלך לזרוק את השברים לפח, בנתיים התחלתי לטאטא את הסלון
"איה!" שמעתי קריאה מהמטבח והלכתי אליו, רואה את לואי מסתכל על לואי מסתכל על היד המדממת שלו בזעזוע
"בוא אני יעזור לך" אמרתי לו וסימנתי לו לשבת על הספה שבסלון, הלכתי לקחת מהחדר שלי ערכת עזרה ראשונה וראיתי שגם אותו היא חירבה, שיט כולל הפרוייקט שלי ושל לואי.
"מצאתי תחבושות ויוד" אמרתי כשירדתי לואי בנתיים שם נייר על החתך שביד שלו, היתישבתי לידו והחזקתי את ידו כך שאני אוכל לטפל בה, נגבתי את הדם עם קצת אלכוהול רפואי וצמר גפן,
"זה ישרוף" הזהרתי והוא הנהן
"אני רגיל" לחש, לא כל כך הבנתי למה מתכוון אבל לא יחסתי לזה כל כך הרבה חשיבות. שפכתי את היוד על היד שלו וחבשתי, יכולתי להרגיש את עיניו סורקות אותי עושה את העבודה. הרמתי את ראשי טיפה ועיניי היו בדיוק מול עיניו, הכחול התמזג בירוק,  גאד אני חייב לנשק אותו כבר, השפתיים האלה קוראות לי הן צועקות לי, אני יעשה את זה ומקסימום הוא יעצור אותי
התקרבתי אליו עוד קצת, פרצופינו היו צמודים, אפינו התחכחו אחד בשני
"הארי מה אתה עושה?" הוא לחש בעיניים עצומות
"אני לא יודע לו.. אבל תעצור אותי כי אני לא מצליח לעצור את עצמי." מלמלתי והנחתי את שתי ידיי בצידי פניו, שפתינו ריפרפו אחת על השנייה
"אני לא רוצה לעצור אותך" הוא לחש בכאב
"אבל זה חד פעמי"

-_-