ניצנוץ בעין של חתול

נצנוץ בעין של חתול

דוקטור פרו הוא אחד מהחתולים המוערכים ביותר בקהילת חתוליי אירופה. הוא המציא דרך לתקשר עם בני - אדם. הוא גילה שחתולים כמוהו תקשרו דרך "נצנוץ" בעיניים. באור אינפרא אדום וכל מה שהוא היה צריך לעשות זה לבנות מכשיר עם חיישן של אותו אורך גל ולשדר את זה לאוזניים של בני אדם ולקלוט קול ולשדר את זה באותו אורך גל. להמצאה הזאת קרא "נצנוץ בעין של חתול".

לפני שבועיים, כשיצאתי מביתי לטייל באגם שליד ביתי בסקוטלנד, שמעתי קול מוזר שאמר: "מיאו, מיאו." הלכתי בסמטה שממנו בא הקול וראיתי חתול אפור קטן יושב ליד מכשיר שהיה דומה לטוסטר. חשבתי שאני דמיינתי, אבל החתול התחיל לדבר:ת "שלום בן אדם נחמד, שמי פארי הוטר, העוזר מעבדה של דוקטור פרו." שתקתי לשנייה, הוא המשיך להגיד:"אתה נראה מוטרד, שלום?, אתה יכול להבין אותי?". "כן?, א-אתה באמת מדבר, איתי?" השבתי?(אני באמת לא יודע אם עניתי לו מכיוון שהייתי כל כך מופתע) פארי החליט להתעלם מהשאלה השניה שלי, "הידד, מכשירו של דוקטור פרו עובד! אז אתה בא או מה?" לפני שיכלתי לענות, החתול (שאיכשהו הצליח להחזיק את נצנוץ בעין של חתול) התחיל לרוץ לכיוון בניין גדול. אני לא ידעתי מה לעשות חוץ מלעקוב אחרי החתול.

הגענו לבניין שנראה כמו בניין דירות רגיל. פארי הלך לכיוון המעלית ולחץ על כפתור סודי ברצפה, המעלית נפתחה ואפילו שהיה כתוב שהיינו על קומת קרקע המעלית החלה לרדת למטה. כשיצאנו מהמעלית ראיתי אלפי חתולים שונים עושים הרבה דברים, חלקם ישבו ונגנו כלי נגינה, חלקם רצו או מיהרו כמו שהם איחרו לעשות משהו חשוב, היו אפילו מספר דברים שנראו כמו חנויות המופעלות על ידי חתולים. זה היה העולם התת קרקעי של החתולים. עצרתי לשנייה כדי להסתכל ולעבד את כל זה, אחר כך פארי קרא לי למהר. הגענו לחדר גדול, לבן, ומשעמם שהיה בו הרבה מכשירים מוזרים. בחדר הזה עמד חתול ג'ינג'י שלבש חלוק מעבדה חתולי, החתול עמד למכשיר נוסף שדומה לטוסטר.

"שלום אני דוק' פרו, פארי הוטר סיפר לי שהמכשיר שבניתי, שנותן לחתולים לתקשר עם בני אדם ולבני אדם גם לתקשר בחזרה איתנו, 'מכשיר התקשורת נצנוץ עיני', עובד. אתה יכול להבין אותי, נכון?" "כן, אני הבנתי שאתה יכול להבין אותי. יש לי שאלה, למה המכשיר הזה ה-'נצנוץ עיני' כל כך דומה לטוסטר?" עניתי. כמו פארי, דק' פרו התעלם מהשאלה שלי, דוקטור פרו השיב: "אתה האדם היחיד שיודע על העולם שלנו". "למה אף אחד לא מסתכל עליי בפליאה?" שאלתי, "עברנו וירוס ולאף אחד כבר לא אכפת מדברים כאלו" דוקטור פרו ענה. לך לביתך וחזור כשיקראו לך.

וככה ביליתי עם חברים, הייתי עם המשפחה, וככה עברו השנים עד שראיתי כתבה בעיתון: "חתולים מדברים!", הכתבה סיפרה על הנצנוץ בעין של חתול שנותן להם לדבר איתנו, בני אדם. אז ידעתי שאני צריך למצוא את דק' פרו והעוזר שלו פארי הוטר.

הלכתי לאותו בניין אבל לא היה שם בניין בכלל היה שם פשוט מעלית למטה עם שלט לעולם החתולים. ליידי היה עוד בן אדם, עוד בן אדם שרצה לרדת למטה במעלית לעולם החתולים, אמנם זה הפתיע אותי היה עכשיו קצת יותר מודעות על עולם החתולים. כשירדתי במעלית התרגשתי כל כך והיו לי הרבה שאלות שרציתי לשאול את ד"ר פרו אך כשהגעתי הייתי פחות מרוגש.

כל מה שהיה שם זה מרכז קניות גדול מזוהם ומלוכלך, שנוהל על ידי בני אדם. כל מה שהיה שם זה בני אדם רגילים, משעממים, זיהום אוויר, ורק קצת חתולים. התקרבתי בזהירות ובאיטיות לחתול אפור קטן שנראה עצוב, החתול פשוט עמד במקום בשקט ולא זז. כשהתקרבתי ראיתי שהנצנוץ בעין החתול נעלם. כל השמחה, כל המשמעות, כל הנצנוץ, בעין החתול נעלם.