Truth

לעזוב את הבית

״נקודת מבט כללית*
״אמא״צעקה רוז בזמן שהיא הולכת מכות עם אחיה קמרון ״מה״ היא ענתה לה קמרון מרביץ לי צעקה בזמן שקמרון מושך לה בשיער ״תסתדרו בעצמכם אתם בני 17ואתם כבר בוגרים״היא אמרה עצבנית
נקודת מבט רוז~
תעזוב אותי קמרון צעקתי והוא לא התייחס אליי אם לא תעזוב אותי אני אספר לכול הבית ספר שאתה ישן עם ״נסיכת חדי הקרן״ אמרתי בפרצוף מאיים והוא יישר עזב אותי ואמר״הנה יא בכיינית״ והלך
כעבור שלוש שעות-

ארוחת ערב אמא צעקה ירדנו שלושתנו במהירות לשולחן וישבנו הרמנו סכ״ום ובאנו לאכול עד שאמא קטעה אותנו ואמרה״תניחו את זה מיד אחרת לא תראו עוד אור יום״ הנחנו בלי לחשוב פעמיים ותומאס נשאר עם פה פעור ״תסגור את הפה שלא יכנס לך זבוב אמרתי וצחקתי חחח את ממש מצחיקה היום אמר תומאס בציניות לא רק היום תמיד הייתי כזאת אמרתי בגאווה אויש סתמי כבר אמר קמרון ומיד לאחר מכן שאל את אמא ״אמא מתי אוכלים אני רעב?״ועשה פרצוף כזה של כלבלכב
שאבא יבוא נתחיל לאכול עד אז תחכו בסבלנות אמרה
כעבורר 4 שעות------

אמא הלכה הלוך חזור בבית וזה כבר עשה לי כאבי ראש עד שלא התאפקתי ואמרתי״יואו אמא תפסיקי כבר עם הפאניקה הזאת בטח אבא תקוע בפקק ואת סתם עושה מזה עניין״
ואז הגיע הצעקה של החיים מאמא״רוז תעלי מיד לחדר ואל תרדי עד שאני אגיד לך היא צעקה אבל לא עשיתי כלום את סתם מוציאה את הכעס שלך עליי אמרתי ועליתי יכולתי לשמוע את הצעקה של אמא ״רוז תחזרי הנה״ אז למה היא אומרת לי ללכת ואז היא קורא לי עכשיו הבנתי ממי ירשתי את הפיצול אישיות.
כעבור ארבע שעות.----
שמעתי תקתוק בדלת מי זה שאלתי זה אני תומאס תפתחי,״אוף״ אמרתי לעצמי ״תומאס לך אני רוצה לנוח״ אמרתי כמו ילדה מפונקת ועצלנית אל תהיה כזאת תפתחי ״לא״ אמרתי
טוב,איך שבא לך הוא אמר ושמעתי את צעדיו מתרחקות
״רגע״ צעקתי ופתחתי את הדלת התרגיל הזה תמיד עובד אמר תומאס וצחק ,נו אז מה קורה הוא שאל אין לי כוח לדבר על זה אמרתי עברו 20 דקות של שתיקה ביני לבין תומאס את לא רוצה לשאול אותי משהו תומאס שאל לא למה?עניתי סתם הוא אמר והסתכל על החדר כאילו לא ראה אותו בחיים,זה כבר היה מוזר,אוקיי תומאס ריי סטאנפורד אתה מאוהב??שאלתי
נקודת מבט תומאס~_
כל כך חיכיתי לשאלה הזאת אמרתי לעצמי רגע לענות לה?לא ידעתי מה לעשות התחלתי להזיע והצטעתי על אותו הרגע שחשבתי לעצמי שהיא זרוקה כמוהה יכולה לייעץ לי החבר הכי טוב שלה זה ״הדובי דונאלד״
דפיקה בדלת הצילה אותי ונשמתי לרווחה אני אפתח אמרתי ופתחתי ראיתי את אמא היי אמא,ביי אמא אמרתי כשיצאתי והרגשתי חולצה נמתחת לקח לי שלוש דקות להבין שאמי גררה אותי אחורה באת להתנצל אמרה רוז שמחה ״יש לכם 5 דקות להיות בסלון אמרה והלכה נפלתי על הרצפה מרוב צחוק עד שרוז באה בעטה בי וגירשה אותי מחדרה

השעה שתיים עשרה בלילה ״לקום״ שמעתי את אמא צועקת ובידה מגפון ענקי בחוץ ראיתי חושך ובצד השני ראיתי ניידות ,לא הבנתי מה קורה עד שאמא הורידה אותנו למטה עם פיג׳מות וחצי ישנים. איפה אבא שלא קמרון בדיוק שוטר נכנס והפריע באמצע השאלה ״גברת סטאנפורד״ תוכלי להביא לי פרטים יותר ״מפורטים״ על הנעדר?שאל,,מה??? אמא שאלה עצבנית בעלי נעדר והתפקיד שלך זה למצוא אותו עצלן מטופש אז תזיז את התחת השמן שלך ועוף מפה השוטר היה מבוהל וברח מיד ״אנחנו נודיע לך אם יהיה משהו אמר לפני שהלך
ילדים,אבא נעדר אני חושבת שקרה לו משהו אני מרגישה את זה בלב היא אמרה יש לך לב בכלל?אמרתי בהתפעלות ופרצוף ציני,די מספיק כבר לריב תומאס אמר הוא צודק ננסה לישון ונראה מה יהיה מחר אמא אמרה
בוקר~____
קמתי סיקרתי את השיער שמתי חולצת בית ספר לבנה כי יש היום טקס ולבשתי ג׳ינס בצבע שחור עם קרע קטן בברך ימין ושמאל ולבשתי אולסטאר לבן נמוך ירדתי למטה וראיתי את אחיי מאורגנים ואוכלים ארוחת בוקר את רוצה לאכול שאל קמרון כן עניתי בתקווה שהוא לא מתבדח אז כלי בעצמך הוא אמר צחק ונתן כיף לתומאס שני מוגבלים אז למה שאלת?סתם הוא ענה.
השעה הייתה שמונה ויצאנו להסעה ,
כשירדנו מההסעה חיכו לי 2 חבריי המהממים אמה וגייב הם חברים שלי מהגן
היי אמרתי היי הם ענו בחזרה אתן מאמינות סוף סוף יוצאים מהבית משוגעים הזה גייב אמר כן רק אל תשכח שאחרי זה חוזרים אוף אמר עם פרצוף מבואס את תמיד מוצאת דרך להרוס כיף
חחחח אל תדאגו יש לנו את כל החופש לעצמנו אמרתי ובדיוק נשמע צלצול,בקריזה אמרו לכל הבית ספר להתכנס באולם הלכנו ותפסנו מקומות אחרי חצי שעה קיבלתי הודעה מהקבוצה ״משפחה״ אמא שלחה הודעה ״היי ילדים,אני באה לאסוף אתכם מהבית ספר,אנחנו עוברים דירה ומתחילים חיים חדשים לפי דבריי השוטרים אבא שלכם מת.