אז קודם כל קרדיט ליוצר התמונה.
------
סדרה: גרוויטי פולס/ Gravity falls
שיפ אהוב: דיפר וביל/Dipper X Bill
דיפר חזר תשוש לבקתה, אחרי כמה גמדים יער שניסו לחטוף אותו במטרה שיהיה הנסיכה, הם פשוט רצו לחפש אותו לנסיכה וזהו!.
הוא נכנס לבקתה ופנה אל מכונת החטיפים, הקיש את הקוד הסודי וירד למרתף.
''דוד סטאן!.'' צעק והניח את תיקו ליד המכונה הישנה.
''אני פה ילד!.'' ענה לו סטאנפורד. ''ראית את סטאן?.'' שאל סטאנפורד, דודו של דיפר.
''תאמת שלא, בדרכ אני מוצא אותו על הספה עם גלידה, הוא לא היה שם.'' הגיב ולקח מברג והבריג בורג כלשהו.
''גם מייבל וסוס עדיין לא חזרו, מייבל אמרה שהיא הלכה לעזור לונדי בלעשות גרפיטי על הטנדר שלה, נראה לי.'' הגיב דוד סטאן ועלה במדרגות למעלה.
''אני הולך לבדוק איפה הם, אל תעשה באלגן.'' אמר סטאנפורד בעוד דיפר מהנהן בחיוב.
דיפר בהה בתיקו, הוא תפס את תיקו והוציא משם את כדור הבדולח של מימדו של ביל.**פלאשבק**
''דיפר!'' צעק לו ביל, מתחנן לעזרתו של בן ה13 הקטן.
''חה.'' ציחקק דיפר, ''אחריי כל מה שעשית?! אתה מצפה ממני פשוט לתת לך ללכת?!, חה. הצחקת אותי.'' אמר דיפר.
המון זעם יצא מהמשפט הזה, כל מה שביל עשה לו בזמן האחרון, שלקח את דוד סטאן, שפגע במייבל, ויצר לה מימד משלה, שניסה להשתמש בגידעון?!, מילא מישהו אחר, אבל אשכרה גידעון?!, דבר אחד בטוח, ביל לא יחמוק מזה בקלות.
בינתיים ביל בהה בדיפר, ודיפר בהה בביל סובל, קשור בצורתו המקורית, לכיסא מכושף.
''כיסא מכושף, אני מכשף. קלעת בול.'' ציחקק ביל.
''נתת לעצמך יותר מדי קרדיט.'' ענה לו דיפר והוסיף: ''זה לחלוטין הגיע לך.'' סיים את משפטו והתכוון לסגור את הספר.
''לא לא לא!!.'' צעק ביל, ''תתקרב אליי, אל תלך..'' אמר ביל בעודו מנסה להזיז את זרועותיו כדי לתפוס את כתפו של דיפר.
דיפר התעצבן, הוא אגר כלכך הרבה כעס נגדו, כלכך הרבה.
הוא שנא ושונא אותו כלכך.. אז למה הוא מנסה לחרפן אותו?!
דיפר התקרב אל ביל קרוב כלכך, עד שהאפים שלהם נגעו.
''אני לעולם, אבל לעולם, לא אוותר על לענות אותך. אתה עינית אותי כלכך, וגרמת לי ולחבריי, ולמשפחה שלי!, לפאקינג משפחה שלי!! לסבול כלכך הרבה!. ועכשיו? אתה מצפה ממני לשחרר אותך?, לתת לך ללכת?, אני אמות, ולא אתן לך ללכת!.'' אמר דיפר וזלגה לה דמעה על לחיו.
ביל נעמד, שבר את כל הכיסא, ותפס אל לחיו של דיפר, ונישק, נישק כלכך חזק, שדיפר בכה יותר.(קרדיט ליוצר התמונה)
דיפר פחד, כלכך פחד שלא יכל להפסיק את הנשיקה.
הוא פשוט התמוטט על הרצפה, הוא בהה בביל, וביל פשוט בהה בו בחזרה.
''למה עשית את זה?!.'' שאל לאחר שתי דקות של התאוששות מההלם.
דיפר החל לנגב את שפתיו, הוא ניגב כלכך חזק שירד דם משפתיו.
''למה עשית את זה?!!...'' הוא צרח ובכה בו זמנית.
ביל ירד אל הרצפה, הוא התקרב אליו כלכך קרוב, עד שיכל להרגיש את נשימותיו של דיפר.
''תבין אני...אני לא עושה את זה ממקום רע!..אני לא יכולתי לשלוט בעצמי..אני מצטער.'' ביל לחש, ונגע בכתפו של דיפר, בנגיעתו שלח את דיפר חזרה לעולמו, חזרה לבקתה, למייבל, לסטאנים, וגם לונדי...**חזרה להווה**
כבר שבועיים עברו מאז, ודיפר לא סיפר על זה, לאף אחד.
אפילו לא למייבל.
דיפר הרגיש מתוסכל כלכך, שהוא לקח את כדור הבדולח וניפץ אותו על רצפת המרתף.
שער מימדי הופיע בצורת כתם.
יד גדולה יצאה ומשכה את דיפר אל החור.
הוא נתפס, ומי תפס אותו? ביל.
לא פחות ולא יותר, האויב הכי גדול שלו, שבמקרה, דלוק לו על הצורה.
-----------------------------------------------------------------------------------
תודה על קריאתכם, יהיה לחלק של דיפר וביל רק עוד פרק, אבל אוליי בעתיד ניפגש איתם יותר.
YOU ARE READING
סיפוריי ביאל/יואי/שונן איי קצרים
Fanfictionסיפורים על כל זוגות הילדות שלי, שרציתי שהם יהיו ביחד. באמת שאין לי שמץ איך לא עליתי על זה שאני ביאל פאן.