היה זה יום רגיל
נלחמנו במפלצות הרגנו את הענקים
והלכנו לפגוש את מגנס בן דוד של אנב'ת
אחרי שגמרו אם כל זה הייתי מותש לא היה לי כחות לכלום אז החלפתי בגדים ונפלתי על המיטה
אני לא יודע כמה זמן ישנתי אבל זה היה הרבה זמן
יצאתי מהמיטה וראיתי את כל החברים שלי נלחמים ומתעמנים, עדין לא הייתי אני אז יצאתי מחוץ למחנה והסתכלתי על השקיעה
אחרי חצי שעה בארך משהיא נעמדה מאחורי ואמרה
"איזה שקיע יפה אלא כך פרסי?"
נעמדתי בקפיצה ונפלתי על הישבן לקח לי שניה לקבל את הכעב הסתכלתי אליה והיא הייתה יפה יותר ממה שראיתי אותה בפעם הקודמת זאת הייתה
אפרודיטה
