ההיא מביתן אתנה, ההיא ממגדל רייבנקלו **מוקפא

1

הרמיוני

היא יצאה משיעור שיקויים מלווה בחנה אבוט "את פשוט צריכה להגיד לו את זה, זאת דעתי" אמרה חנה "לא, הוא צריך להגיד קודם! שהיה ג'נטלמן!" הרמיוני דבקה בדעתה, למזלה השיעור הבא יהיה גם הוא עם מגדל הפלפאף והיא תוכל להמשיך לדבר עם חנה, כבר חודשיים שחנה מנסה לשכנע את הרמיוני בנוגע לזה שהיא פשוט צריכה להתחיל עם הארי ולא לחכות 'שיהיה ג'נטלמן' ויתחיל איתה "פשוט תתחילי איתו שיחה! זה לא שאתם אויבים, הוא בקושי מכיר אותך!" אמרה חנה "בדיוק!" אישרה הרמיוני "אין מצב שהוא יתחיל איתי אם הוא לא מכיר אותי" הרמיוני אמרה "אוי אופס" היא אמרה שראתה את החיוך המנצח על פניה של חנה "אוך אוקי מחר" הרמיוני דחתה את העת, חנה נענעה את ראשה בסלחנות "ציפיתי מרייבנקלאית לאחרת" היא אמרה "כן אבל-" "כבר מתקרב הקיץ הרמ" אמרה חנה "את לא יכולה לדחות המועד, הוא לא במחנה! לפחות לא ראיתי אותו עד עכשיו" אמרה חנה "אוך טוב, יש לנו שיעור התגוננות מפני כוחות האופל עם מגדל  סלית'רין  היום, אני אדבר איתו" אמרה הרמיוני בכניעה, חנה חייכה "אתם פשוט מושלמים ביחד" אמרה חנה שניה לפני שפתחה את דלת כיתת תולדות הקסם, לאחר שיעור משעמם במיוחד בו לראשונה בכל תולדות הוגורטס תלמיד ריבנקלו נרדם בשיעור, קיצר כמו שכבר אמרתי, לאחר שיעור משעמם ברמות בלתי ניתנות לספירה הרמיוני צעדה ליד חנה, והן דיברו עד שחנה הגיעה אל החממה והרמיוני המשיכה אל שיעור התגוננות, לאחר שהגיעה לכיתה היא נשמה עמוק וסידרה את שיערה, היא עומדת לעשות את זה, נראה לה, היא פתחה את דלת הכיתה והביטה בסנייפ שנראה שלא שם לב שהגיעה, היא התיישבה בשקט ליד פדמה 'למה התעכבת?' שאלה פדמה בלחש 'ליוויתי את חנה לחממה' לחשה הרמיוני בחזרה 'לפעמים אני חושבת שמתאים לך גם האפלפף' לחשה פדמה בחיוך, הרמיוני גילגלה ענים 'דיברנו' לחשה  הרמיוני והסמיקה מעט 'שוב ההוא?'אמרה פדמה וקרצה, הרמיוני הסמיקה 'מאיפה את יודעת?' היא שאלה, מדגישה את האת 'זה בולט הרמיוני, את שקופה' לחשה פדמה "פאטיל וגרינג'ר! מילא וויתרתי על האיחור אבל גם מדברת וגם מאחרת!? 25 מריבנקלו!" סנייפ קרא והרמיוני דמינה את 25 האבנים שנופלים משעון החול של ריבנקלו, נאנחה וחזרה ללמוד, "הוציאו שרביטים היום נתמודד מול סוהרסונים" אמר סנייפ "כמובן שלא אמיתים, נשתמש בבוגארט שמצאתי" הוא המשיך "רק תנסו לפחד בכל ליבכים מסוהרסונים ורק אז לבצע את הלחש שלימדתי" הוא אמר ובמילים אלה שלף מהמגירה משהו רנדומלי זה התחיל מצורת אות האופל והמשיך לנערה ששכבה על הרצפה שמעליה נער עם חרב ביד הוא צעק משהו וזה נעלם "העלמה גרינג'ר, בואי" הרמיוני התקרבה אל הבוגארט, במקום סוהרסון עמדה שם מקונגל עם התעודה שלה "ק' בהכל, התאכזבתי הרמיוני" אמרה מקונארט והתמונה התחלפה, קנטאור שלבש חולצה מכופתרת צעד לעברה "התאכזבתי ממך הרמיוני, חשבתי שאת חכמה מספיק כדי להבין" אמר הקאנטארט, הרמיוני אימצה את מחשבותי וחשבה רק על סוהרסונים, צורת הבוגארט השתנתה לסוהרסון היא צעקה את הלחש בעודה חושבת על הרגעים הכי שמחים בחייה שגילתה שהיא קוסמת, שהיא חצויה, קנטאור גדול יצא מהשרביט שלה "יפה" אמר סנייפ "תחזרי לשבת" הוא אמר "אתה לא יכולה להתעלם מההצלחה הזאת!" זעמה פדמה "5 נקודות מרייבנקלו, כן אני יכול גברת פאטיל" אמר סנייפ וקרא לתלמיד נוסף להתמודד מול הבוגארט, אחר כך הוא קרא להארי, הרמיוני הביטה בהארי כשאייל כסוף יצא משרביטו, הארי תפס את מבט של הרמיוני וחייך אליה, היא הסמיקה. שנגמר השיעור הארי ניגש אל הרמיוני "היי" הוא אמר "רק רציתי להגיד שעשית מדהים את הכישוף" הוא אמר וחייך אליה "תודה, גם אתה" היא אמרה "לא, לקח לי שלוש פעמים" הוא אמר והביט בהרמיוני "אין טעם לשקר" הוא הוסיף והלך.

יאיייי, ד'א אם יש כאן מישהו שמעצב כריכות אני אשמח לכריכה לספר הזה.