5

1.4K 90 44
                                    

אולי הארי היה סקרן לגבי לואי. כלומר, הוא אכן הגיע לחנות שלוש פעמים בשבוע הקודם. כל פעם עם תירוץ מאוד פתטי. עם זאת, הנה הוא כאן שוב, שבוע לאחר מכן, בוהה בסבון ידיים. הטלפון של הארי רטט וגרם לו לגנוח כשהוא שלף אותו מכיסו.

זאק: היי. מה שלומך? לא דיברנו קצת. תהיתי אם אנחנו בסדר?

"תזיין אותי," רטן הארי. הוא כל הזמן שכח מזאק והוא הרגיש רע עם זה, אבל, ובכן, הוא לא ידע מה באמת היה התירוץ שלו.

"ובכן, אתה מתמיד."

הארי קפץ לפני שפנה לראות את לואי מגחך אליו.
"הו, היי לואי."

"הכל בסדר?"

הארי הביט בו בבלבול. "למה אתה מתכוון?"

לואי משך בכתפיו. "לא יודע. בדרך כלל יש לך איזה תשובה עוקצנית."

הארי חייך. לואי שם לב אליו. "אני בסדר. סתם, מתוסכל מעצמי אני מניח."

"טוב תפסיק, כי אתה הולך לקבל קמטים על הפרצוף היפה הזה שלך," אמר לואי וסטר קלות ללחיו של הארי. "מה אתה עושה?" הוא שאל והסתכל בסבונים. "אתה כבר עומד כאן במשך כחמש עשרה דקות."

הארי הסתובב והביט בלואי. "צפית בי? סטוקר." הוא הקניט.

לואי גלגל את עיניו. "מי שמדבר. הגעת לכאן הרבה מאוד לאחרונה. כל ביקור מטופש יותר מהקודם."

"למה אתה מתכוון?"

"ראשית אתה צריך חבילה של בשר בקר טחון, אחר כך זה קופסאות טישו, ואז זה היה נייר דבק וכדורי צמר גפן, ועכשיו, סבון ידיים. אז אלא אם כן הכנת משהו עם בשר, הצטננת, היית צריך לתקן משהו ולהסיר לק, ועכשיו לשטוף ידיים... הייתי אומר שיש עוד סיבה שאתה ממשיך לבוא לכאן."

הארי הסמיק. הוא לא הבין שלואי שם לב אליו כל כך הרבה. "אל תחמיא לעצמך. מותר לי לעשות קניות."

"לדברים רגילים."

"מה שתגיד. איזה ריח אתה ממליץ?"

"ברצינות?" שאל לואי והרים גבה.

הארי פשוט הנהן. "רציני לגמרי."

לואי פשוט לעג, לפני שהסתכל על המדף. "מנגו וונילה."

"תודה," אמר הארי, תפס בקבוקון לפני שהתקדם.

"הארי?" שאל לואי והשיג אותו.

"כן?"

לואי הביט סביב, שיחק בציפורניו במתיחות. "האם זו באמת הסיבה שאתה בא לכאן לדברים אקראיים? פשוט לעשות קניות?"

הארי לחץ על הכפתור האנגלי במכונת הקופה העצמית וסרק את הסבון שלו. "לא בדיוק." הארי שילם בזמן שלואי פשוט עמד שם וחיכה שהארי יגיד עוד משהו. "אם אני חייב להיות כנה, כן אני בא לכאן בגללך. שמח?" הוא אמר, הולך בתחושת מבוכה. "אני מבטיח אבל שאני לא עוקב אחריך."

לואי אחז בזרועו. "היי, זה בסדר. בכנות, אני גם נהנה לראות אותך." הארי חייך. "כל כך קל לעצבן אותך," התגרה לואי. "יפיוף."

"לואיס," הארי נעץ מבט לפני שהתקדם.

"לואי," הוא חייך כשהארי עזב.

הארי היה מאושר. הוא התכוון לנסות ולנהל שיחה עם לואי, אבל זה מוזר. הוא אוהב את ההתקוטטות והוא לא רוצה להרוס כלום. אם כי, מה שנייל אמר עדיין דבק בו. הוא צריך לברר אם זה רק ויכוח, או שאולי יכול להיות שיהיה להם עוד משהו. הוא לא רצה לפגוע בזאק בכך שהוא גרר אותו וגרם לו לחשוב שהשניים יכולים להיות ביחד כשהוא אפילו לא יודע. "האז?" נייל קרא כששמע את הארי נכנס לדירה.

"הממ?" הארי מלמל והניח את סבון הידיים על הכיור בחדר האמבטיה.

"זאק שלח לי הודעה. הוא חושש שהוא עשה משהו לא בסדר. אתה יכול בבקשה פשוט לשלוח לו הודעה?"

"אני יודע, בדיוק התכווני. אני מצטער," הארי אמר ושלף את הטלפון שלו.

הארי: אנחנו בסדר. מצטער שלא הייתי בקשר לאחרונה. פשוט הייתי עסוק. קפה בשבת?

זאק: זה דייט :)

הארי בהה בטלפון שלו. הוא לא הרגיש שזה דייט, אבל הוא לא רצה לאכזב את זאק.
וגם זאק יכול היה להתכוון לזה בצורה אחרת. הוא החליט פשוט לעזוב את זה בצד.
"הנה, הכל סודר. אנחנו יוצאים לקפה בסוף השבוע."

נייל חייך. "טוב. אז, הייתה שיחה עם לואי?"

הארי נאנח וצנח על הספה. "לא. זה פשוט, מוזר. כאילו אנחנו מתווכחים ומתקוטטים, לא מדברים. אני לא רוצה להפוך את הדברים למוזרים."

"אתה לא מכיר את הבחור. גם אם שיחה לא עוברת טוב, אין שום נזק, שום עבירה, נכון?"

"אני מניח. אנסה לדבר איתו מחר בהפסקת הצהריים שלי."

"מושלם. אז אתה יכול לראות מה קורה עם זה ולדבר עם זאק כשאתה רואה אותו. תברר מה זורם ומה לא," אמר נייל והניף את ידו כשדיבר. "ובכן, אני נפגש עם אבי, אז נתראה בערב."

"תהנה. אני עדיין רוצה לפגוש אותה מתישהו אתה יודע," הזכיר הארי והלך עם חברו לדלת.

"אני יודע. אדבר איתה אחר כך. אולי היא יכולה לבוא לארוחת ערב אחת. אני חושב שהבישולים שלך יגרמו לה לרצות להישאר בסביבה," צחק נייל.

"להתראות נייל," אמר הארי ודחף את חברו מחוץ לדלת.

ברגע שנייל עזב, הארי הכין לעצמו ארוחת ערב לפני שנשכב במיטה והפעיל תוכנית בישול. הוא שפט אנשים די הרבה במופעי בישול. רבים מהם עושים טעויות מטופשות כאלה. למרות שהוא מניח שאם היה תחת כל הלחץ הוא עצמו היה מזיין משהו. אבל, הוא לא שם, אז הוא שפט.

המוח שלו המשיך לנדוד והגיע אל לואי. הוא אפילו לא מכיר את הבחור כל כך טוב, אבל הוא מרגיש שמשהו מושך אותו אליו. הוא אכן מודה שהוא מוצא את לואי מושך למדי. הוא פשוט נבוך מדי לדבר איתו. מה אם הוא באמת אוהב רק לעצבן את הארי והוא לא מרגיש משהו מעבר. הוא אוהב את החנות הזו, והשנייה נמצאת במרחק של חצי שעה משם, הוא לא רוצה להחליף חנויות כדי להימנע מלואי אם הדברים ישתבשו.

הארי פשוט נאנח, החליף ערוץ לסרט כדי שיוכל להירדם. הוא יבין את זה מחר.

💕

Fxck me-Larry Stylinson | תזיין אותי-לארי סטיילנסון Where stories live. Discover now