מפגש משפחתי

בוקרררר לקום לקום ילדים חמודיםם, אוי כמה שזוהר שונאת שהיא אומרת את זה, עם הקול המתוק מגעיל המזויף הזה, תחסכי שקרים היא חושבת בליבה ומתרוממת באטיות מהמיטה. הגברת המשקימה, אורנה אפצ'ר, אישה גדולת ממדים סימטרית, כך שגובהה ורוחבה שווים, ופניה לבנות מלאות נקודות חן, שכלל לא הוסיפו לה חן... ונראה כאילו בחיים לא שמעה על עדינות מה היא. כן, זוהר לא תשכח אותה לעולם, בין בגלל הצעקות בכל בוקר ובין אם, מוזר להפליא, היא האישה שנפגשה איתה כשהתבשרה על מות הוריה ז"ל, יעל ורמי, ומאותו יום היא כאן, בבית היתומים ע"ש גולדה מאיר שברמת גן.  טוב אז עכשיו קצת על עצמי, אני יודעת שזה יהיה קצת משעמם, אבל זה הכרחי להמשך.. אזז היי כולם אני זוהר ברטוב אני גרה פה, בבית היתומים מאז גיל 5 וחצי, אני ילדה יחידה, לפחות זה מה שאני יודעת.. לפעמים אני תוהה אם זה באמת נכון ואם אולי.. טוב לא חשוב,בואו נמשיך, ואת האמת יש לי וידוי קטן, בכלל לא רע לי פה! כשאומרים בית יתומים תמיד עולות תמונות נוראיות אבל בסך הכל באמת נחמד לי סך הכל אני מסתכלת על זה כמו על פנמייה.ויש לי חבורה, רגע עדיין לא שמעתם עלינו?? אוהוו כמה שתשמעו... אני אמיתי יעל וגיא חבורה ופחות או יותר אנחנו עושים הכלל הכלל ביחד וקשה למצוא אחד ממנו בנפרד!! טוב אז אני חושבת שאתם מכירים אותי מספיק, נפגש בפרק הבא, זוהרר.