מחברת הרגשות

יש לי את עצמי

הלוואי שזו לא הייתה הפעם הראשונה שזה קורה לי, מסיבה מסוימת האנשים שאני מתאהבת בהם, מתאהבים בחברות הכי טובות שלי באיזשהו שלב. 

ממש אהבתי אותך אתה יודע?

לא גרמת לי לבכות יותר מדי, היית נחמד אלי, ואלוהים אדירים נראת ככ טוב

הייתי צריכה לראות את זה בא. 

אתם מכירים שנים, הרבה לפני שהייתי שם, אבל זה עדיין כואב

אני לא מאשימה אתכם, אי אפשר לשלוט במי תתאהב

אני מאשימה את עצמי , ששוב נפלתי בפח

זה עוד קורה לי
כשאני מדברת עם אנשים ומחפשת את הכיוון ממנו אקבל את הכאפה?

מתי בדיוק הוא יגיד "מצטער זה לא זה"
מתי אני אפגע

"אני לא אפגע בך" הוא אומר
והוא מתוק
הוא באמת לא רוצה לפגוע בי
אבל לפעמים
פוגעים בכל זאת
בלי כוונה
"אז מקסימום אני אבכה עוד קצת. לאט לאט אני אתגבר ויעבור לי" אני אומרת

אני אופטימית
נמאס לי להתלונן כל הזמן
לבכות
להתרגז

אני פשוט חייבת להמשיך הלאה

לאט לאט אני יותר בסדר...
אני בוכה פחות
מתאהבת פחות חזק
ובאמת
ממשיכה הלאה
אני לא נותנת ללימודים שלי להיפגע משום דבר אז יש לי משהו להאחז בו כדי לחזור לקרקע
יש לי מוזיקה שתמיד הייתה שם להרגיע
יש לי חברים ומשפחה
ויש לי את עצמי

יש לי אותי
אסור לי לאבד אותי

אסור לי להתפשר יותר
מגיע לי את הטוב ביותר
מגיע לי את המושלם בשבילי
אז נכון
אני אשאר עוד קצת זמן לבד..
אבל הרגעים שאצבור יהיה כל כך מדהימים
כשאמצא את הבן אדם הנכון
הכל ישתנה

יש לי את עצמי להאחז
להגיע לחלומות שלי
אז אני בסדר
שמחה ומאושרת
גם מבלי שפתיים לנשק

3>